כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Itay Braun Around the World

    אוהב לצלם, מתעניין בהבדלי תרבויות והיסטוריה, כותב על החיים ועל מה שקרה.
    לאחרונה התחלתי להעלות גם סיפורים קצרים.
    במקום לספר על עצמי, אתן ל"ארבעת המופלאים" לשתף אתכם בחיים שלהם....

    ארבעת המופלאים – פרק 9, וואלס עם באשיר

    1 תגובות   יום שני, 26/1/09, 12:52

     

    ארבעת המופלאים - פרק 9, וואלס עם באשיר

     

    סטרייקר

    בעודי יושב בסלון, בוהה בחדשות, נכנס הרפתן לחדר ואמר שהוא הולך לראות את הסרט וואלס עם באשיר עם איזו בחורה וכולנו מוזמנים. אמרתי לו: תודה אבל לא תודה. הרי גלוי וידוע שאם יש סרט מלחמה ישראלי, שהגויים אוהבים ורוצים לתת לו פרסים, אז כנראה שאני לא אתחבר למסרים שלו.

    עיין ערך "בופור".

    לא בא לראות סרט שכולו "מלחמה זה לא כיף. למה הכריחו אותי להרוג את כולם? למה?". אני אשב בבית ואראה "שתי אצבעות מצידון". רנין, הילדה הכי יפה בכפר נווה שלום, השיר הזה מוקדש לך.

    שתי אצבעות מצידון

    אני יושב בדיכאון

    כל היום סיור, שמירות

    מסתכלים על מי לירות

    רואה ילדה יפה בכפר

    ובך אני נזכר

     

    את התמיכה שלי בקולנוע הישראלי אני אביע בדרכים אחרות. אני אשמח לתמוך בשחקניות ישראליות עניות.

     

    הרפתן

    הלכנו לראות את ואלס עם באשיר, סרטו המדובר ועטור הפרסים של ארי פולמן. למי שלא ראה עדיין, אני לא אהרוס את העלילה אבל אוציא את החשק לראות את הסרט. הפוטנציאל הוא אדיר. קולנוען מחונן שלא מצליח לזכור כלום מן המלחמה יוצא למסע בעקבות זכרונות אבודים. מה לעזאזל עשיתי שם, הוא שואל את עצמו, ולמה אני לא מצליח לזכור שום דבר.

    כנראה שהטראומות שלי מלבנון לא כל כך נוראיות כי אני זוכר היטב כל דקה בבופור ובדלעת. כלומר, למעט השמירות שנמרחו לבהייה ארוכה בנוף הלבנוני.

    ובסוף הסרט אתה שואל את עצמך, מה לעזאזל קרה פה? לקחו סרט דוקומנטרי ולא מרתק במיוחד, במקום להראות את הראיונות כפי שצולמו בווידאו, ציירו אותם, הוסיפו פלאשבאקים מצויירים מן העבר. אולי מבחינה אומנותית זה מרשים ביותר. אני, לא התעלפתי. מה גם שהסרט לא חידש שום דבר מבחינה היסטורית.

    כי בסופו של דבר, לא באתי להתפעל מן האנימציה או מן החדשנות (?). אותי מעניין הנראטיב של הסרט. ופה הבעיה הגדולה שלו. מה בעצם אתה מנסה להגיד?

    אני מכיר בעובדה שלא כל הילדים קראו ספרי היסטוריה, כמוני, ולכן יכול מאוד להיות שהטבח בסברה ושתילה הוא מאורע היסטורי שלא כולם מכירים. למי ששכח, הנה תקציר הפרטים:

    הטבח בסברה ושתילה: ב 14 בספטמבר נרצח באשיר ג'ומאייל, נשיא לבנון הנוצרי. בסרט מדגישים את ההערצה של הנוצרים כלפי מנהיגם. יומיים לאחר מכן נכנסו כוחות נוצריים (פלאנגות) לשני מחנות פליטים מוסלמים פלסטיניים - סברה ושתילה וטבחו באזרחיהם. גברים, נשים, זקנים ילדים.

    זמן קצר לאחר תחילת הטבח חיילים ישראלים דווחו למפקדיהם על הנעשה במחנות. הללו העבירו את הדיווחים למעלה עד לשר הביטחון, אריק שרון וראש הממשלה, מנחם בגין. כמעט יומיים עברו עד שכוחות צה"ל פקדו על הפלאנגות לצאת מן המחנות ולהפסיק את הטבח. לפי אומדנים רשמיים נטבחו שם 800 פלסטינים. כאמור, גם ילדים, נשים וזקנים היו בין הנרצחים.

    פה נגמר הסרט. עם תחושת האשם של החיילים שהיו שותפים ברמה זו או אחרת לטבח. מראות שהעלו קשר אסוציאטיבי ברור לשואה וכעס כלפי ההנהגה \ ראשי הצבא שלא עצרו את הטבח.

     

    ומה אני חושב: הטבח בסברה ושתילה הוא עוד אחד ממאות אלפי המקרים בהיסטוריה שהכתובת הייתה על הקיר אבל אף אחד לא הצליח לקרוא אותה. כלומר, היה ברור שמשהו הולך לקרות אבל אף אחד לא עשה אחד ועוד אחד והגיע למסקנה שהפאלנגות מתכננים טבח.

    החיילים הפשוטים, בחזית, ששמרו על המחנה ועל הגזרה, הזדעזעו ממה שראו ומייד דווחו למעלה כדי להפסיק זאת. צה"ל, כדרכו, לא התעורר מייד ולקח זמן עד שהטבח נעצר. גם העולם הזעזע וכך גם אזרחי ישראל. 400,000 איש!! יצאו להפגנה בתל אביב נגד המלחמה.

    אני לא אומר שראשי הצבא או ההנהגה באמת בכו על הפלסטינאים האומללים. אני אומר שהשיקולים היו צרים וריאליסטיים - לישראל לא היה שום אינטרס בטבח. אלף אזרחים פלסטינאים מתים לא רק שלא יתרמו למאמץ המלחמתי אלא גם ממש יפגעו בו. דעת הקהל העולמית והתסיסה מבית נגד מעשים כאלה. ולכן, נראה לי שלישראל לא היה שום אינטרס בטבח. חבל שהוא קרה וחבל מאוד שלא עצרו אותו בזמן.

    מלחמה היא עסק מלוכלך, מראות קשים, טראומות לכל החיים. קהות חושים מול המוות. הרבה כבר נכתב וצולם בנושא. ואם הטענה היא שכולם ידעו וראו ושמעו ולא עצרו את הטבח - אני לא מסכים. ואם הטענה שההנהגה אשמה בכל דבר - מה החידוש פה? במיוחד שלא ברור עד כמה באמת הייתה אשמה. עיין ערך "ועדת כהן" שחקרה את הטבח ומסקנותיה.

    מאיר שניצר ניסח יותר טוב ממני את הביקורת על הסרט: http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/746/054.html

     

    בלאדי פורינר

    רציתי לכתוב כמה מילים על "עופרת יצוקה" והנה הסתיים המבצע, הטנקים חזרו לבסיסם והחיטה צומחת שוב. בעקבות הסרט "ואלס עם באשיר" חשבתי שיש כמה דברים שבכל זאת חשוב לומר.

    בלטה בחסרונה - החמלה

    בזמן מבצע "עופרת יצוקה" היה מי שמתח קו ישיר בין הפגנת ה 400,000 בעקבות הטבח בסברה ושתילה לבין הפגנת ה"בקושי 400" נגד הרג האזרחים בעזה.

    ברור שאי אפשר להוציא שום מאורע מן ההקשר ההיסטורי שלו. זה לא שבוקר אחד קמו כמה נוצרים והחליטו לרצוח מוסלמים בלבנון. לא מצדיק אותם, חס וחלילה, אבל אומר שהיו להם מניעים וחבל שאנשים הופתעו מן המהלך. זה לא שבוקר אחד בגין ושרון החליטו להיכנס ללבנון ובהמשך לביירות. זה לא שבוקר אחד אולמרט, ברק ולבני החליטו להפציץ מסדר סיום של שוטרים בעזה.

    לכל אחד מן המאורעות האלה יש הקשר היסטורי שאי אפשר לנתק אותו מן המאורעות שקדמו לו.

    ועדיין, במיוחד בזמן האחרון, חסרה פה החמלה.

    נא לעזוב את המחשב, לגשת לראי הקרוב אליך ולומר בקול רם: "אני באמת עצוב על כל האזרחים שנפגעו בעזה."  

    בלי שום קשר לעובדה שהבית שלהם היה ממולכד \ מחסן חומרי נפץ \ מישהו ירה עלינו שני מטר ליד. תגידו את זה, בקול רם.

    עכשיו אפשר להמשיך

     

    סטרייקר

    שתי אצבעות מצידון. פתיחת צירים, דבר ראשון.

    דבר שני, שאלתי את הרפתן: אם אתה יודע שזה לא יילך, אז למה לקחת אותה לסרט? לא חבל על הכסף? יש מיתון עכשיו. קיצוצים. חבל.

     

    פורד פרפקט

    יום ראשון - טיסה למלטה.

    יום שני עד שישי - העברת הדרכה במלטה

    יום שישי - סוף שבוע ברומא.

    יום שני - חזרה בארץ הקודש.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/1/09 18:58:

      לא יודע, לא ראיתי - אבל כתבת משכנע. כנראה, לא אמהר ללכת לראות.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      itaybraun
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין