כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    אצבעות שחורות 27.7.7

    62 תגובות   יום שישי , 27/7/07, 13:45

    רוקדים על שתי חתונות * איפה מוקם בלוג ועד עובדי הארץ * מי כתב טעם נפגם


    התינוקת

    "הסיוט של כל הורה", קובע מעריב בשערו, בעניין התינוקת שנשכחה במכונית ונשרפה למוות.

    נכון שאין לי ילדים, אבל תרשו לי לקבוע: אני לא חושבת שכל הורה היה מסוגל לשכוח את הילד שלו במכונית. ולכן זה לא הסיוט של כל הורה, אלא של פושעים מועדים. יש בכותרת הזו משום הקלה בעונש, ולכן היא מקוממת אותי.

     

    מהסיבה הזאת אני מעדיפה את הכותרת של ידיעות, "מה עשיתי?" שבה גם מתואר גודל האסון, גם יש פתחון פה לאב וגם אין המעטה בזוועה.

     

    הארץ מסתפק בהפנייה מינורית בשער, ובדחיקת הידיעה לעמ' 8. אין דרמה, אין פריטה על רגשות קמאיים. איפוק, אולי אפילו קצת מוגזם מדי.


    חתונה משונה

    מעריב ממשיך לחגוג בשער את ההישג שלו, הסקופ מאתמול על החתונה של אהוד ברק: "אבא מתחתן, הבנות לא יגיעו לחופה". אבל מה שכתוב בידיעה זה "בתו של אהוד ברק, מיכל ברק, מסרה כי אין לה מה להגיד בעניין". איך הוסקה המסקנה שהיא לא תגיע?

    ליאורה מזועזעת מכך שנאוה לא תהיה. למה היא צריכה להיות? ממתי הגרושה מגיעה לחתונה של האקס?

    הפרשן הפוליטי הוזעק כדי לנתח את חשאיות החתונה ולהקיש ממנה על שובו של ברק הישן. מדהים.

     

    ידיעות מתייחס היום לחתונה בנונשלנט, בלי לתת קרדיט כמובן למעריב (הידיעה מופיעה בע' 7, מתחת לידיעה הראשית בעמוד, המספרת על ירידת התמיכה בברק ועל כך שהוא עסוק בפלגנות ובהדחות), אבל יהודית יחזקאלי דווקא אומרת שהילדים מכל הצדדים הוזמנו לאירוע, יחד עם קומץ חברים. זאת אומרת, שברק בהחלט בחר את מי לשתף ואת מי לא. זכותו.
    לי נראה שכל הלא-מוזמנים צריכים לשמוח דווקא, על שחסכו מתנת חתונה יקרה, לא?

     

    הארץ מתעלם מהחתונה.


    אין עלינו, עלינו

    ידיעות מתלהב מעצמו ומעניק מקום של כבוד ל-TGI:

    "עלייה בחשיפה בימי שישי";

    "ירידה בימי ו' למעריב" (איפה ההאחדה, אה?)

    והנתון הכי משונה: "החשיפה לידיעות בימי חול: פי 12 מגלובס".


    שתו לי לקחו לי
    G מביא את דוח עמותת קשב המתאר את התגייסות כלי התקשורת במלחמת הקיץ שעבר כשהניסוח הוא "התפרסם לראשונה ב-G", אלא שאייס פרסם את הדוח לראשונה, בתחילת יולי.

    נכון שב-G החומר מופיעה ככתבת מגזין נרחבת ופה כידיעה, אבל הקרדיט על פרסום ראשון לאייס הוא.

    ובקשר לניתוח הדו"ח עצמו, שמסתמך גם על מסמך פנימי של העיתון, מעניינת תגובת דנקנר:
    מסמך זה (שהפיץ מנהל השיווק של העיתון) נכתב על ידי "אדם צעיר, מבולבל וטיפש שאין לו קשר למערכת העיתונאית", אבל הוסיף ש"אני לא רואה סתירה בין היותי עיתונאי וישראלי. במאבק בין ישראל לבין אויביה, אני לא נייטרלי. אני אכן פטריוט ישראלי ומעריב הוא עיתון פטריוטי, וכך צריך להיות".


    סופשבוע

    יהונתן גפן חותר תחת עיתונו, ומספר שלעתים עוצרים אותו אנשים ברחוב ואומרים לו שהם קונים את העיתון רק בגללו ומזכירים שמות של עוד שלושה כותבים שהם אוהבים, והוא מציע "למה שלא נתאגד ונוציא עיתון חדש ואחר שמנסה להגיד משהו למישהו, לא רק להבהיל אותו ולהציף אותו ברכילות וברדידות".

    נו, שמישהו יציע לגפן עבודה במקום אחר.

     

    הבנתי כל מילה אצל נוריאל. אולי כי רוב המילים היו: פופקורן, קולנוע, סימוסים ומזמוזים בחשכה, הצגה שנייה והצגה יומית.

     

    ציפה קמפינסקי כותבת? וואלה. האישה שליוותה את אמיר זיו בעת הקמת הפורמט החדש של סופשבוע (כמו גם של G כשערך אותו) מראיינת מומחה למשחקי מחשב.

     

    ח"ח לכותרת: "טויס אר ערס" (על צעצועים, במדריך לחיים)

    וגם זו שבשער, "סוחט את הקוראים" על מגזין המאפיה הראשון בעולם.
    אגב, בכתבה עצמה לא היה מזיק לכתוב את שם המגזין, Mob Candy, במשנה.


    7 לילות

    קרןשמש המקומית, כלומר קרן נויבך זוכה לשבחים על דעתנותה, תוך קריאה להציבה לצד גאולה. הידד.

     

    אבל בראיון עם מיכלולה, מוזכר הבלוג המהולל בקצרה, בקצרה מדי. ליתר דיוק סתם אגב אורחא, על אף כותרת הביניים המבטיחה, "בלוגים".

     

    "יותר מ-300 אלף בני אדם צפו ב'בופור'" טוענת מור גורדון בהארץ.

    "285 אלף איש" טוען יאירוה פה. מי צודק?


    רגע של עברית
    לידיעת שרון שפורר ועורכיה במארקר: "טעם לפגם", ולא "טעם נפגם" (מארקר חמישי, שער אחורי וע' 63, הכתבה "הקוד האתי על פי שוקי אברמוביץ'" לא מופיעה באתר).


    מח' הגהה

    מאוימים, לא מאויימים (כותרת בשער מעריב)

     

    איילת מנחמי כותבת ביקורת על הסרט שלה?
    יום שישי, 27 ביולי 2007, 11:44 מאת: איילת מנחמי, מערכת וואלה!
    לא, רותם דנון כתב, ומי שהעלה את הביקורת טעה בשורת המידע.
    עדכון: תוקן.


    הורוסקופים

    סתם נזכרתי פתאום

    פעם פגשתי, בנסיבות מקצועיות מסוימות את אחד מכותבי ההורוסקופים בסביבה. המפגש היה כה טראומטי עד שבאותו רגע חדלתי סופית מרפרוף על המדורים הללו. האמת היא שהייתי צריכה להפסיק עוד הרבה קודם, כשערכתי כמה מהם (כן, עורכים גם מדורי אסטרולוגיה בעיתונים, ולא, האסטרולוגים לא יודעים לכתוב).
    נדמה לי שהיה זה עוזי וייל שסיפר פעם איך כתב מדורי אסטרולוגיה מהרהורי מוחו הקודח.


    בלוגלנד
    * שוקי גלילי מבקש: הצביעו לחומוס להמונים.

    * וגם למאבד תמלילים.


    * איציק אדרי מדווח על האתר החדש של צה"ל.

    * גע"ס מוולווטת ידיעה שהעיקר בה נעדר בידיעות.
    ואני מהמרת: פשעי עורך עצבני, על שהוא צריך לעבוד בלילה שבין חמישי לשישי.


    * הבלוג של ועד עובדי הארץ בישרא.

    למה לא בקפה בעצם? יותר קרוב, לא? ;)


    ידידי אסף שגיב עשה טובה להמונים, וכתב סופסוף עוד פוסט - ניתוח השטן לובשת פראדה.
    אני לא מסכימה איתו, אבל אני אוהבת מאוד את האינטלקטואל המתחבר למוצרי צריכה פופוליסטיים עד נחותים. אני כבר לא יכולה לחכות לפוסט בו הוא ינתח את כוכב נולד.


    רשתתתת

    מה קורה עם הרשת החברתית של טיים אאוט?


    לחם עבודה
    עינב בן יהודה עברה מהמארקר לגלובס.


    לב"ג מתחתנת (2)
    היום בצהריים נערכת חתונה כדת משה וישראל, למען המשפחה והקב"ה.
    בלילה ייערך האירוע החברתי/סלבי בלורנס ביפו, ומרב מיכאלי עורכת את הטקס, שייאמר בלשון נקבה, כמובן.


    לפני פיזור
    לצאת מהבית או לא?

    vlvtunderground@gmail.com


    דרג את התוכן:

      תגובות (62)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/7/07 21:46:

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-28 20:36:08

       

      Quote: חנה בית הלחמי 2007-07-28 10:52:15

      אני מקנאה בלך שאתה חי בעולם בו ניתן להפריד ענייני מגדר מהחיים. אפשר להצטרף?

       

      אפשר בהחלט להצטרף.

      מומלץ, אפילו.

       

      אני, וכל סביבתי הקרובה והפחות קרובה, לא רואים את העולם דרך הפריזמה המגדרית של "גבר" מול "אשה", או "דתי" ו"חילוני", וכו'.

        

      תרשה לי לשקף בניתוח קצת אחר. גם אני, בסביבתי הקרובה, לא נתפסת כ"הפמיניסטית", "השמאלנית", "החילונית". וכנ'ל אחרים ואחרות במעגל הזה. יע"ז, החלטות ותגובות שלנו אינם יכולים להיות נטולי היבט מגדרי, החל מהבדלי חשיבה בין גברים לנשים וכלה בסוגיות עמוקות יותר. רק שבתוך ה"בועה" המשפחתית-חברתית-קולגיאלית, ההתעסקות בפרמטרים הללו מכבידה ולכן מיותרת. אין זה אומר שכשאני מגיבה "מהבטן" או אחר מגיב "מהבטן", אני לא מזהה, אינפורמטיבית, שמדובר במניע מגדרי. כולנו גדלנו באותה חברה והטמענו את דפוסיה.

      אתה יודע, חשבתי פעם שמתייחסתים אלי רק בזכות מי שאני, לא מה שאני. עד להריון הראשון - כשבא מנכ"ל ואמר לי ש"אשה בהריון שווה 60% מהמשכורת". עבדתי בתפקיד בכיר, במשרת אמון סובבת עולם, אז. אני מספרת את זה רק בכדי להדגים איך לפעמים, ההיבט המגדרי פוגש אותך במקומות הלא צפויים ביותר, לשני המינים אולם במיוחד אם אתה אישה....

        28/7/07 21:37:

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-28 20:33:00

       

       

      ועם זאת, מדובר - עדיין - במיעוט של חולי-נפש, מתוסכלים, אטומים או סתם לקויי-רגש ברמה קיצונית. יש אנשים שיגאל עמיר או ברוך גולדשטיין הם גיבורים, בעיניהם. יש אנשים שמעריצים את אדולף היטלר או את מנגלה. או את צ'רלס מנסון.

      בועז, אני מסכימה שמדובר בתופעת קצה, אבל הם לא חולי נפש. הם לקחו קודים חברתיים לאסטרים, עשו מהם סוג של פארסה, הוציאו אותם מהקשריהם ופישטו אותם ל-טוב-רע-שחור-לבן. הם מייצרים דמגוגיה מנותקתשהם מאמינים שהיא המציאות. ההשוואה למתנחלים שמעריצים את ברוך גולדשטיין - במקומה. יע"ז עמדה מרוככת, כשהיא באה מא/נשי מרכז-ימין, אולי מרגיזה אבל נתפסת כלגיטימית. הקצוות - חשוב שיעוררו מחשבה ודיון במרכז.

       

      ולענין:

      הורה, גבר או אשה, הפוגע בילדו שלו - צריך להיענש במלוא חומרת הדין. אנחנו בהסכמה מלאה בעניין זה. כשאני מנתחת את ההתייחסות המגדרית, אין זה במטרה לפטור עבריינ/ית כלשהו/י מעונש.

       

      אני לא אוהב את העיסוק המגדרי בסוגיה הזאת, כי הוא פשוט מחזיר אותנו לאיזושהי נקודת מוצא שגויה, שלפיה נשים הן בעצם ההורים האולטימטיביים כאן אני חולקת על נקודת המוצא שאתה מזהה. דוקא בזכות הניתוח המגדרי מתאפשרת המציאות השונה שאתה רואה בבתים רבים (כולל זה שלי, אגב, ויש התקדמות בעולם: לעיתים אני אומרת בהקשר זה, שחבל שלא היה לי אבא כמו שיש לילדיי). מכיר את הפרסומת על החשיפה לשמש, עם הבחור שמכניס את הראש בחול? התעלמות מניתוח המציאות לא תביא לתיקון עולם....דוקא הצפת הבעיות היא שמסייעת לנו להתייחס, לחשוב, ליצור עולם טוב יותר.

       

        28/7/07 20:36:

       

      Quote: חנה בית הלחמי 2007-07-28 10:52:15

      אני מקנאה בלך שאתה חי בעולם בו ניתן להפריד ענייני מגדר מהחיים. אפשר להצטרף?

       

      אפשר בהחלט להצטרף.

      מומלץ, אפילו.

       

      אני, וכל סביבתי הקרובה והפחות קרובה, לא רואים את העולם דרך הפריזמה המגדרית של "גבר" מול "אשה", או "דתי" ו"חילוני", וכו'.

        

        28/7/07 20:33:

       

      Quote: חנה בית הלחמי 2007-07-28 11:31:06

      בועז,

      כמה קישורים-לייט עבורך (החומרים הקשים כנראה הורדו מהרשת מאז שעברו דרכי לפני

       

      חנה,

       

      קראתי. אכן - מחליא. קשה לקרוא.

       

      ועם זאת, מדובר - עדיין - במיעוט של חולי-נפש, מתוסכלים, אטומים או סתם לקויי-רגש ברמה קיצונית. יש אנשים שיגאל עמיר או ברוך גולדשטיין הם גיבורים, בעיניהם. יש אנשים שמעריצים את אדולף היטלר או את מנגלה. או את צ'רלס מנסון.

       

      ולענין:

      הורה, גבר או אשה, הפוגע בילדו שלו - צריך להיענש במלוא חומרת הדין.

       

      אני לא אוהב את העיסוק המגדרי בסוגיה הזאת, כי הוא פשוט מחזיר אותנו לאיזושהי נקודת מוצא שגויה, שלפיה נשים הן בעצם ההורים האולטימטיביים - וזאת לא המציאות שאני חי, או רואה סביבי.

       

       

        28/7/07 11:31:

      בועז,

      כמה קישורים-לייט עבורך (החומרים הקשים כנראה הורדו מהרשת מאז שעברו דרכי לפני שנתיים-שלש), כדי לאשש את העובדה המרה שאנחנו חיים בעולם לא פשוט .


      עושים רצח אופי לאלי פימשטיין, כמו לקצב:

      http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5604&forum=politics&omm=2&viewmode=threaded


      צריך לשחרר את פימשטיין (כתב פלסתר שמוגדר כ"סאטירה" ומכיל ציטוט מאחד המאמרים שלי, שכן באופן מובן - מהללי פימשטיין לא אוהבים פמיניסטיות):

      http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=757430

      הבלוג הזה מעלה לי את הרייטינג כבר שנים, פעם הגדילו לעשות והצמידו לאיזכור שמי סכין נוטפת דם)


      בין פימשטיין לאברהם אבינו

      http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=301574

      אהבתי את "מתוך עמדה דתית ביקורתית, תוהים אנו מדוע ה' הממצב עצמו כטרנסנדנטי וכול יכול מתנהג כמו בחורה קנאית במחזור".

        28/7/07 10:57:

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-28 09:11:55

       

      Quote

      חנה,

       

      לא נתקלתי בגבר שאלי פימשטיין הוא הגיבור שלו. תעשה חיפוש על תנועות הגברים והגברים הגרושים, תגיע לבלוגים בתפוז, לאתרי דיעות ולאתרי אינטרנט ש-תצילנה אוזניים ותעפפנה עינים בתדהמה - הוא גיבור בעיניהם. אני לא "משערת" - החומרים הללו עברו דרכי. וגם עברו לתיוק בארכיון של הועדה למעמד האישה בכנסת.

       ובעולם יש גם פושטי עורות ויש גם אנסי ילדים ויש עורפי ראשים.  יש כל מיני אנשים מטורפים. אני התיחסתי רק לעניין המגדר. אני אשמח לשוחח איתך על זה שיחה נפרדת - אבל אין לצערי שום דבר שמנותק מהקונטקסט המגדרי.

       

      אשה או גבר, זה לא משנה.  הם נצרבים בזיכרון הקולקטיבי שלנו כמי שעשו מעשה זוועה. נכון מחד, לא נכון מאידך. החל מהזיכרון האישי ו/או הקולקטיבי וכלה בבית המשפט - יש הבדלים. על מערכת בתי המשפט יש דוקטורט של רחל דון יחייא שבדקה אלפי תיקים ומצאה בברור את ההבדל הזה. לצערי ולצערך, אני מניחה, כי שנינו היינו רוצים לחיות בעולם "צודק" יותר.

       

        28/7/07 10:52:
      אני מקנאה בלך שאתה חי בעולם בו ניתן להפריד ענייני מגדר מהחיים. אפשר להצטרף?
        28/7/07 10:25:

      חנה,

      זה מספיק מזעזע רצח ילדים בידי הוריהם (או הריגתם בשל הזנחה פושעת) - גם בלי לדחוף ענייני מגדר ופמיניזם

        28/7/07 10:12:

      לקראת אצבעות שחורות חלק ב'(?)

      אהבתי את מוסף הארץ.

      איילת מנחמי על נודל - מעניין מאוד.

      משפחת פיליפ - כתבה מרתקת.

      שירי צוק עם 'מיס טיפת חלב' - מקסימה כרגיל.

      אבנר ברנהיימר - נחמד, מיציתי את הקטע עם ענת מכל הכיוונים.

      שירה אלקלעי - כותבת טוב.

      אני מקווה שסייד קשוע לא יעזוב כמו שהוא מאיים.

      דניאלה דקל לונדון - מצחיק.

      אפעס - כמעט מצחיק

       

        28/7/07 09:11:

       

      Quote: חנה בית הלחמי 2007-07-27 21:39:26

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-27 20:57:48

       

      אני ממש לא מסכים איתך! מה זה קשור, אם או אב? זוכרים את אלי

      . למרבה הזעזוע - יש קבוצות גברים שעבורם הוא גיבור, היחידי שהעז "לעשות לאישה" מה שהם לא מעיזים וקורבן מקודש של קונספירציה של ה-נשים נגד ה-גברים. אם אתה נתקל בכתביהם ברשת, קח איתך שקית הקאה (מה שבטוח בטוח). גם תופעת הקצה הזו מעידה באופן מעוות וקיצוני על תבניות המחשבה של כולנו.

       

      חנה,

       

      לא נתקלתי בגבר שאלי פימשטיין הוא הגיבור שלו. ובעולם יש גם פושטי עורות ויש גם אנסי ילדים ויש עורפי ראשים.  יש כל מיני אנשים מטורפים. אני התיחסתי רק לעניין המגדר.

       

      אשה או גבר, זה לא משנה.  הם נצרבים בזיכרון הקולקטיבי שלנו כמי שעשו מעשה זוועה.

        28/7/07 07:30:

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-27 23:18:57

       

      Quote: velvet 2007-07-27 21:15:08

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-27 20:57:48ממש לא מסכים איתך! מה זה קשור,

      ובכל מקרה, זה ברור לחלוטין שאבא נורמלי לא שוכח תינוק במכונית. אני מוכן להתערב על מה שאתם רוצים, שמזוודה עם 10 אלפים דולר הוא לא היה שוכח באוטו

      בועז, נראה לי שעל זה אין מחלוקת פה.

      יש מחלוקת.

      היא טענה ששוכחים אבות שרצחו את ילדיהם

      וכן זוכרים אמהות (נשים) רוצחות

      אני לא מסכים עם זה. זו שטות, לדעתי

      אבל הבאתי את שני המשפטים עליהם אין מחלוקת.

        28/7/07 07:28:

       

      צטט: מאיה ע 2007-07-27 20:52:58

      נו, באמת,  למי שקורא את הכל זה ברור, אבל לא למי שקורא רק את הציטוט שהוספת. 

      מחייך 

      ראי, הלינקים מצורפים כדי שאפשר יהיה לקרוא, לא כי משעמם לי, מה הרעיון לספר את שכתוב בהם? אז אני נותנת הייליטצ'יק וזהו, סומכת על סקרנותן של הבריות.

        28/7/07 07:26:

      איך בדיוק זה ימנע?

      נו באמת. זה ימכור עוד עיתונים. זה כן. עוד קצת פרסומות במהדורה המרכזית.
      כל כך הרבה ילדים נפגעים בבית, תקראי סטטיסטיקות על תאונות. רובן המוחלט ניתן למניעה. שימי מדריך לבטיחות בבית בעמוד הראשון, ולא איזה מוות מיותר של אבא "נורמטיבי" שמצטלם טוב.

      אף ילד לא יחיה יותר זמן בגלל זה. לצערי כמובן.

      המראה, אולי כותרת הענק, ייחרטו בזיכרון של ההורים, אולי.

      יש הבדל בין "ילדים נפגעים בתאונות בבית" לבית מוות שכזה, שלא קרה בגלל חוסר תשומת לב של שנייה, בגלל טעות אנוש, אלא בגלל שבמשך שעה וחצי האיש הזה לא שם לב שהתינוקת לא איתו.

        28/7/07 07:00:

       

      צטט: אביגיל בכלר 2007-07-28 04:00:21

      באתי לבקר, וצחקתי מהטעם נפגם.

      מזכיר קצת את הנחניאלי שכך אומרים וכותבים אותו 90% מבני ה-30 ומטה (אולי 40 ומטה, לא בטוח שלא).

      ויש עוד כמה פנינים כאלה, אבל שכחתי אותן כרגע.

      וגם ראיתי פה בחולפי ביעף על פני התגובות גם איפא ואיפא....

      גם יפה וגם איפא.

      תבואי כל יום :)

        28/7/07 04:00:

      באתי לבקר, וצחקתי מהטעם נפגם.

      מזכיר קצת את הנחניאלי שכך אומרים וכותבים אותו 90% מבני ה-30 ומטה (אולי 40 ומטה, לא בטוח שלא).

      ויש עוד כמה פנינים כאלה, אבל שכחתי אותן כרגע.

       

      וגם ראיתי פה בחולפי ביעף על פני התגובות גם איפא ואיפא....

       

      גם יפה וגם איפא.

       

       

        27/7/07 23:59:

       

      בני ברית בע"מ ("הארץ", אבי יששכרוף ועמוס הראל)

       

      בן ברית או בעל ברית ? 

       

       

        27/7/07 23:49:

      מצחיקה אותי ההשוואה בין ידיעות לגלובס. "ידיעות פי 12 מגלובס", אולי גם יכתבו שהם "פי 138 מעיתון הועד של חברת החשמל"? הייתי יכול להבין את זה אם ידיעות היו מנסים לנגוס בנתח השוק של גלובס ומרחיבים את מוסף העסקים, אבל מוסף הכלכלה שלהם דלוח כרגיל ומלא במאמרי דיעה שהם לא יותר מהזויים, לפעמים. הדבר היחיד הטוב שאפשר להגיד על המוסף של ידיעות זה ששטרסלר לא כותב שם.

       

      הראיון עם סמי עופר ב-7 ימים לא מחדש כלום. כמו כולם גם הוא גדל בעוני, מחזיק בטן מלאה על הפקידות ומשחרר תחזיות פסימיות. אפילו בנושא המוזיאון, שזה הסיפור שהכי עיצבן את רוב הציבור, אין שום שאלה קשה ושום תשובה מעניינת. 85 שנה חיכינו לראיון וזה מה שיצא? * פיהוק *

        27/7/07 23:31:

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-27 23:18:57

       

      Quote: velvet 2007-07-27 21:15:08

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-27 20:57:48ממש לא מסכים איתך! מה זה קשור,

      ובכל מקרה, זה ברור לחלוטין שאבא נורמלי לא שוכח תינוק במכונית. אני מוכן להתערב על מה שאתם רוצים, שמזוודה עם 10 אלפים דולר הוא לא היה שוכח באוטו

      בועז, נראה לי שעל זה אין מחלוקת פה.

       

      יש מחלוקת.

      היא טענה ששוכחים אבות שרצחו את ילדיהם

      וכן זוכרים אמהות (נשים) רוצחות

       

      אני לא מסכים עם זה. זו שטות, לדעתי

       

      אני מכבדת את דעתך אבל המציאות טופחת על פני שנינו באופן שוויוני למהדרין. הרשה לי לאתגר אותך - מהם חמשת המקרים שאתה זוכר מהעשור האחרון (חוץ מפימשטיין)?

        27/7/07 23:18:

       

      Quote: velvet 2007-07-27 21:15:08

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-27 20:57:48ממש לא מסכים איתך! מה זה קשור,

      ובכל מקרה, זה ברור לחלוטין שאבא נורמלי לא שוכח תינוק במכונית. אני מוכן להתערב על מה שאתם רוצים, שמזוודה עם 10 אלפים דולר הוא לא היה שוכח באוטו

      בועז, נראה לי שעל זה אין מחלוקת פה.

       

      יש מחלוקת.

      היא טענה ששוכחים אבות שרצחו את ילדיהם

      וכן זוכרים אמהות (נשים) רוצחות

       

      אני לא מסכים עם זה. זו שטות, לדעתי

       

        27/7/07 23:15:

       

       

       

       

      צטט: twister 2007-07-27 21:25:01

      זה מקרי שהתעלמת מ"העיר" דווקא היום?

      ולווט, לא?

       

      זו הפתעה מרעישה, "העיר" של היום.  גליון מעולה. פשוט פיצוץ.  שרון אריאלי על דויד (המלך) פרץ והסצינה הבאר שבעית  ודנה קסלר על ניק "אלוהים שלי" דרייק. ועוד כמה עמודים משובחים מלאי תוכן. ממש!

        27/7/07 22:59:

      שתי הערות לסדר היום:

      מחלקת הגהה, שוב "מעריב", בראיון ב"פרומו" עם בוטץ' ויג (כבוד על הרעיון והראיון) מכונה הסולנית של גארבג', שירלי מנסון, שריל באחד האיזכורים.

       

      הערה יותר עקרונית: לגבי הסיפור המזעזע של התינוקת הייתי אומר משהו על בעלי טרקטורונים ורכבי שטח אחרים, אבל אוותר. מה שמזעזע אותי לא פחות זה צילומי הפפראצי של האב והאם האומללים - האם זה באמת חיוני למרוח את הפנים שלהם בכזה גודל? האם אסונם הנורא אינו מספיק? האם אי אפשר להסתפק בצילום המכונית הלוהטת וכסא התינוקת המיותם?

       

      ועוד הערה מצמררת: שימו לב לאפעס של השבוע. כמה בדיחת הבמבה-אסם מזעזעת נוכח אסון התינוקת. אני מניח שהמדור נכתב לפני כן. קריפי

        27/7/07 22:54:

      אני רוצה להסב את תשומת לב הנוכחים בבלוג של ולווט לתמונה ההזויה שהתפרסמה היום בחדשות של ידיעות.

       

      התמונה שוטר מחזיק מד חום למדידת חום הגוף על הכסא של התינוקת שמתה אתמול, מסביב רואים המולה של צלמים.

      הטקסט לתמונה זה משהו כזה "שוטר מודד את טמפרטורה  במוכנית "

       

      ברור שזו תמונה מביומת, בלי שום קשר למציאות

      1. מד חום לא יכול למדוד טמפרטורה של אוויר

      2. החום במכונית לאחר שהיא הייתה פתוחה לחלוטין לא רלוונטי.

       

      אני הייתי שם טקסט כזה, "עדת צלמים מביומים שוטר שמשחק אותה כאילו שהוא בCSI משטרת העמקים"

       

      לסיכום, בושה לשטור, בושה לצלמים, בושה לעיתון!

       

      תודה,

      דרור

        27/7/07 21:53:

       

       

      צטט: twister 2007-07-27 21:25:01

      זה מקרי שהתעלמת מ"העיר" דווקא היום?

      אמנם לא כתבתי, אבל לא שמת לב שמדובר בחלק א'? והרי את מיטיבת ולווט, לא?

      אבל נשמה, הבה נדקדקה; לא כתוב "אצבעות שחורות חלק א'", כתוב אצבעות שחורות.

      דווקא בדקתי לפני שהתלוננתי, בחיי.

      הוא שאמרתי: "אמנם לא כתבתי" אבל......

        27/7/07 21:48:

       

      צטט: velvet 2007-07-27 21:39:28

       

      צטט: twister 2007-07-27 21:25:01

      זה מקרי שהתעלמת מ"העיר" דווקא היום?

      אמנם לא כתבתי, אבל לא שמת לב שמדובר בחלק א'? והרי את מיטיבת ולווט, לא?

       

      אבל נשמה, הבה נדקדקה; לא כתוב "אצבעות שחורות חלק א'", כתוב אצבעות שחורות.

      דווקא בדקתי לפני שהתלוננתי, בחיי.

       

        27/7/07 21:39:

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-27 20:57:48

       

      אני ממש לא מסכים איתך! מה זה קשור, אם או אב? זוכרים את אלי פימשטיין הרוצח הנתעב שהטביע את בתו וזוכרים את האמא מכרמיאל שהטביעה את בנותיה

       

      ובכל מקרה, זה ברור לחלוטין שאבא נורמלי לא שוכח תינוק במכונית. אני מוכן להתערב על מה שאתם רוצים, שמזוודה עם 10 אלפים דולר הוא לא היה שוכח באוטו

      יש פה שני עניינים שונים:

      1. זה לא הקשור אב או אם - שניהם יכולים להיות מזניחים ורשלנים ואני מסכימה איתך שמזוודה עם כסף הוא לא היה שוכח.

      2. בהקשר המגדרי של הזיכרון והשיפוט הקיבוצי, הציבורי, יש בהחלט איפָא ואיפָא בשל הבנייה תרבותית מאוד עמוקה שיושבת גם בתקשורת וגם בצרכניה. It takes 2 to tango. קשה לנו להתווכח עם זה. אלי פימשטיין, אגב, היה חריג, היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. למרבה הזעזוע - יש קבוצות גברים שעבורם הוא גיבור, היחידי שהעז "לעשות לאישה" מה שהם לא מעיזים וקורבן מקודש של קונספירציה של ה-נשים נגד ה-גברים. אם אתה נתקל בכתביהם ברשת, קח איתך שקית הקאה (מה שבטוח בטוח). גם תופעת הקצה הזו מעידה באופן מעוות וקיצוני על תבניות המחשבה של כולנו.

        27/7/07 21:39:

       

      צטט: twister 2007-07-27 21:25:01

      זה מקרי שהתעלמת מ"העיר" דווקא היום?

      אמנם לא כתבתי, אבל לא שמת לב שמדובר בחלק א'? והרי את מיטיבת ולווט, לא?
        27/7/07 21:25:

       

      זה מקרי שהתעלמת מ"העיר" דווקא היום?

       

      כי לראשונה, מזה זמן רב, סוף סוף העיתון הצדיק דיפדוף, ויותר מזה- קריאה:

      הטורים של בן זילכה ויהלי סובול לא רעים,

      בעמ' 52 כתבה על דויד פרץ, המלך של הסצנה המוזיקלית בבאר שבע,

      בעמ' 58 כתבה על ביזיון הריסת הגימנסיה, אחד הפשעים הגדולים שנעשו בת"א,

      בעמ' 62 כתבה על... טוב נו, תעיפו מבט על המשפט הענק שמקשט את הטלפרומטר בעמ' 63 כדי לדעת,

      בעמ' 78 הצליחו להווציא לי את המילים מהפה (על גיא זהר),

      בעמ' 82 כתבה על ניק דרייק אהובי...

      ועוד ועוד בהמשך... (אני עדיין בקריאה)

       

      בקיצור, העיר חוזר לעצמו. אני ממש ממש ממש מקווה שזה לא חד פעמי.

       

       

       

        27/7/07 21:15:

       

      צטט: sleepy strange 2007-07-27 20:57:48ממש לא מסכים איתך! מה זה קשור,

      ובכל מקרה, זה ברור לחלוטין שאבא נורמלי לא שוכח תינוק במכונית. אני מוכן להתערב על מה שאתם רוצים, שמזוודה עם 10 אלפים דולר הוא לא היה שוכח באוטו

      בועז, נראה לי שעל זה אין מחלוקת פה.

        27/7/07 20:57:

       

      Quote: חנה בית הלחמי 2007-07-27 16:13:59

       אני איתך בקשר להשקת קמפיין הזיכוי של האב ששכחת את התינוקת באוטו. אני רואה ומנתחת קמפיינים כאלו בעשרות (מאנשים ומטרידים מינית, דרך אישי ציבור וכלה בא/נשים מן היישוב) עם תחושה מאוד מתסכלת של חוסר אונים מולם. כי ברור לי שכמו במקרים קודמים - בית המשפט יכלול בפסק וגזר הדין איזו אמירה על כך שהאב כבר קיבל את העונש הגדול מכולם. אני רוצה להזכיר לנו לפני שאנחנו נשבים במלכודת המילים - מי שנענשו הם התינוקת, אימה ובני משפחת האחרים. האב הוא זה שהרג את התינוקת. אמפטיה שכזו מקומה על ספת הטיפולים, לא במרחב הציבורי. לכן התייחסתי לנושא. ואכן, אבות נורמטיביים לא שוכחים ילד באוטו בחום הכבד.

       

      ועוד בנושא: אני מניחה שלו היתה זו אם ששכחה תינוקת, המדיה היתה מגלה קצת פחות סלחנות כלפיה. שכן אישה שהורגת ילד/ה מועלת באבן היסוד של מיצובן של נשים בחברה. היא אחראית לא רק לרצח אלא גם לסדק בתפיסת האימהות והנשיות. אנחנו לא ממש זוכרים את כל האבות שהרגו ילדים, למרות שטרחנו להזדעזע בכל פעם בנפרד. אבל מי שכח/ה את האמא מכרמיאל שהטביעה את שתי בנותיה, שתקום....

       

      אני ממש לא מסכים איתך! מה זה קשור, אם או אב? זוכרים את אלי פימשטיין הרוצח הנתעב שהטביע את בתו וזוכרים את האמא מכרמיאל שהטביעה את בנותיה

       

      ובכל מקרה, זה ברור לחלוטין שאבא נורמלי לא שוכח תינוק במכונית. אני מוכן להתערב על מה שאתם רוצים, שמזוודה עם 10 אלפים דולר הוא לא היה שוכח באוטו

        27/7/07 20:55:

      לא לצאת מהבית בשום פנים ואופן אם לא מוכרחים. בחוץ, אפוקליפסה אקלימית. זה לא מזג אויר. זה גיהנום. גיהנום. ככה נראה סוף העולם. דביק, מיוזע, מואר מדי ובלי טיפת אופטימיות (ומחר, הכבדה בעומס החום, אמר הקריין. וואלה? תספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים, נבלה )-:  

        27/7/07 20:52:

       

      צטט: velvet 2007-07-27 20:04:56

       

      צטט: מאיה ע 2007-07-27 19:53:58

      מיהו הצעיר המבולבל והטיפש, כותב הדוח או הש.ג. במחלקת השיווק?

      נו באמת, הש.ג., מה קרה לך?

      נו, באמת,  למי שקורא את הכל זה ברור, אבל לא למי שקורא רק את הציטוט שהוספת. 

      מחייך

        27/7/07 20:34:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-07-27 20:29:26

      מה זה העסק שלנו???? אפשר לומר את זה על הרבה דברים, You know....זה עסק שלנו וזה צריך להיות בעמוד הראשון, בגדול, הרבה לפני החלטות עריכה תמוהות שמעלות (לי) מדי פעם את הגבה.

       

      טוב זה באמת נימוק אולטמטיבי. לא חשבתי על זה.

        27/7/07 20:29:

       

       

      צטט: noe 2007-07-27 19:45:58

      דווקא המחשבה שיש כאן פשע חמור מוחלט ובלתי מעורער, מעלה את השאלה המתבקשת, מה זה העסק שלנו?

      מה זה העסק שלנו???? אפשר לומר את זה על הרבה דברים, You know....זה עסק שלנו וזה צריך להיות בעמוד הראשון, בגדול, הרבה לפני החלטות עריכה תמוהות שמעלות (לי) מדי פעם את הגבה.
        27/7/07 20:12:

       

      צטט: velvet 2007-07-27 19:52:34

       

      צטט: noe 2007-07-27 19:45:58

      דווקא המחשבה שיש כאן פשע חמור מוחלט ובלתי מעורער, מעלה את השאלה המתבקשת, מה זה העסק שלנו?

      לא שלא לכתוב על זה, אבל מה רע בעמוד שמונה באמצע. למה הצהבהבות ומכירת הדם מובנת מאליה ורק סידור המנה מוטל במחלוקת?

      זה לא מובן מאליו, אבל זה מסוג המקרים שגורמים לי שוב לדפוק את הראש בקיר ולפנטז על רשיון הורות. לא שאפשר להחליט על דרך נכונה לחלק אחד כזה, אבל לכן אמרתי - מפנטזת.

      אתה יכול לשוות בנפשך מוות מיותר מזה? אתה יכול לדמיין את הזוועה?

      כך שאין לי בעיה עם עמוד ראשון, אם זה יעזור למישהו בעתיד, אם זה ימנע מקרה כזה בשנה, כבר הרווחנו.

       

       

       

      איך בדיוק זה ימנע?

      נו באמת. זה ימכור עוד עיתונים. זה כן.

      עוד קצת פרסומות במהדורה המרכזית, הלא זה הפריק שואו הכי זול, והכי צהוב שאפשר לתאר.

       

      כל כך הרבה ילדים נפגעים בבית, תקראי סטטיסטיקות על תאונות. רובן המוחלט ניתן למניעה. שימי מדריך לבטיחות בבית בעמוד הראשון, ולא איז המוות מיותר של אבא "נורמטיבי" שמצטלם טוב.

       

      אף ילד לא יחיה יותר זמן בגלל זה. לצערי כמובן.

       

      (NOE שלא מפנטז על רשיונות מכל סוג שהוא. אם כבר הפוך)

        27/7/07 20:10:

       

      צטט: velvet 2007-07-27 20:04:56

       

      צטט: מאיה ע 2007-07-27 19:53:58

      מיהו הצעיר המבולבל והטיפש, כותב הדוח או הש.ג. במחלקת השיווק?

      נו באמת, הש.ג., מה קרה לך?

      חתום

        27/7/07 20:04:

       

      צטט: מאיה ע 2007-07-27 19:53:58

      מיהו הצעיר המבולבל והטיפש, כותב הדוח או הש.ג. במחלקת השיווק?

      נו באמת, הש.ג., מה קרה לך?

        27/7/07 19:55:

      צטט: זה מה יש 2007-07-27 13:55:21

      הצעתי:  לצאת כדי לחזור...

      יתרון האור - בא דווקא - מתוך החושך

      רק אחרי שתהיי בחוץ... תעריכי נכון את הבית...

      קחי בחשבון: מחר - עליה נוספת בטמפרטורות

      אני מעריכה את הבית באופן מרשים. נשבעת לך. אבל יצאתי וחזרתי, כאמור.

        27/7/07 19:53:

       

       G:

       

      כלי התקשורת המגויס ביותר, לפי הדו"ח, היה "מעריב", שאף הצהיר על עמדתו במסמך פנימי שהופץ בימי המלחמה על ידי מחלקת השיווק של העיתון. "גם כאשר היה בידינו חומר בעייתי הקשור לניהול הלחימה המצב בימ"חים, המינויים הבעייתיים בפיקוד צפון, הוויכוחים המביכים בין מפקדים בכירים, ותלונות נוגעות ללב של חיילים היוצאים לקרב עם ציוד חלקי ובלוי התאפקנו, במובן מסוים מעלנו בתפקידנו העיתונאי, אבל עשינו זאת כי שקלנו את השיקול הלאומי, הפטריוטי, והחלטנו שבמקרה של מלחמה, בוודאי מלחמה שאינה מתקדמת כראוי ומשתבשת, אנחנו חלק מהמדינה... ואיננו צריך להתבייש או להתנצל על כך שאנחנו תומכים בצבא ובממשלה ומעניקים גיבוי", נכתב במסמך.

      עורך "מעריב", אמנון דנקנר, אומר בתגובה שמסמך זה נכתב על ידי "אדם צעיר, מבולבל וטיפש שאין לו קשר למערכת העיתונאית", אבל הוסיף ש"אני לא רואה סתירה בין היותי עיתונאי וישראלי. במאבק בין ישראל לבין אויביה, אני לא נייטרלי. אני אכן פטריוט ישראלי ומעריב הוא עיתון פטריוטי, וכך צריך להיות".

       

      מיהו הצעיר המבולבל והטיפש, כותב הדוח או הש.ג. במחלקת השיווק?

        27/7/07 19:52:

       

      צטט: noe 2007-07-27 19:45:58

      דווקא המחשבה שיש כאן פשע חמור מוחלט ובלתי מעורער, מעלה את השאלה המתבקשת, מה זה העסק שלנו?

      לא שלא לכתוב על זה, אבל מה רע בעמוד שמונה באמצע. למה הצהבהבות ומכירת הדם מובנת מאליה ורק סידור המנה מוטל במחלוקת?

      זה לא מובן מאליו, אבל זה מסוג המקרים שגורמים לי שוב לדפוק את הראש בקיר ולפנטז על רשיון הורות. לא שאפשר להחליט על דרך נכונה לחלק אחד כזה, אבל לכן אמרתי - מפנטזת.

      אתה יכול לשוות בנפשך מוות מיותר מזה? אתה יכול לדמיין את הזוועה?

      כך שאין לי בעיה עם עמוד ראשון, אם זה יעזור למישהו בעתיד, אם זה ימנע מקרה כזה בשנה, כבר הרווחנו.

       

        27/7/07 19:45:

      הסיוט של כל שואל מה עשיתי?

       

      למהטיעונים להקלה בעונש (ולא לזיכוי) הם גרועים פחות או צהובים פחות מהרשעה ישירה וקביעה שהבנאדם חייב בעונש? נכון יש מעשים שמלמדים על עצמם, אבל דווקא המחשבה שיש כאן פשע חמור מוחלט ובלתי מעורער, מעלה את השאלה המתבקשת, מה זה העסק שלנו?

      לא שלא לכתוב על זה, אבל מה רע בעמוד שמונה באמצע. למה הצהבהבות ומכירת הדם מובנת מאליה ורק סידור המנה מוטל במחלוקת?

       

       (NOE, ששכח פעם את הארנק ברכבת)

        27/7/07 19:11:
      חנה, אני איתך.
        27/7/07 19:11:

       

      צטט: נירית ברדוגו 2007-07-27 18:28:14

      הדבר הכי מעניין שהיה לקרוא הסופ"ש הזה בעיתונים הוא מדור המכתבים למערכת של 7 ימים - "ידיעות אחרונות" , שזה בעצם עמוד הטוקבקים לכתבות, למדורים ולטורים השונים, מכיוון שהם פרסמו את התגובה שלי לכתבה משבוע שעבר. דפדפו דפדפו!!!!

      טוב, נו, נירית, כולה 7 ימים, זה לא שאני פרסמתי טוקבק שלך....;)

        27/7/07 19:06:

       

      צטט: הד 2007-07-27 18:02:13

      אגדות אורבניות.

      אבל את לוח הטלוויזיה עורך ממציא

      מה זה לוח הטלוויזיה, ולמה מישהו צריך להמציא אותו? אם אתה מתכוון ללוחות השידורים הרי שהם מגיעים קומפלט.

        27/7/07 19:04:

       

      צטט: michal_he 2007-07-27 16:56:14

      לגבי השורה התחתונה - לא לצאת מהבית! חם שם בחוץ.

      בסוף לא היה נורא בחוץ.

        27/7/07 18:59:

       

      צטט: כוס התה 2007-07-27 15:35:27

      בעניין מעריב אני חושש שהם צודקים

      זה באמת סיוט של כל הורה. 

      שאלתי כמה גברים, הורים, שאני מחשיבה כאנשים אחראים אם זה היה יכול לקרות להם. כולם ענו חדמשמעית שלא. ועכשיו אני שואלת אותך: זה יכול היה לקרות לך?

        27/7/07 18:28:

      הדבר הכי מעניין שהיה לקרוא הסופ"ש הזה בעיתונים הוא מדור המכתבים למערכת של 7 ימים - "ידיעות אחרונות" , שזה בעצם עמוד הטוקבקים לכתבות, למדורים ולטורים השונים, מכיוון שהם פרסמו את התגובה שלי לכתבה משבוע שעבר. דפדפו דפדפו!!!!

        27/7/07 18:02:

      אגדות אורבניות.

      אבל את לוח הטלוויזיה עורך ממציא

        27/7/07 17:03:

      מעניין שלפחות חמישה אנשי תקשורת שאני מכירה מתהדרים בכך שפעם הם כתבו את התחזיות במדור ההורוסקופ... זה מן קטע כזה? או אגדות אורבניות שהם מקדמים עבור עצמם?

        27/7/07 16:56:
      לגבי השורה התחתונה - לא לצאת מהבית! חם שם בחוץ.
        27/7/07 16:13:

      V, אני איתך בקשר להשקת קמפיין הזיכוי של האב ששכחת את התינוקת באוטו. אני רואה ומנתחת קמפיינים כאלו בעשרות (מאנשים ומטרידים מינית, דרך אישי ציבור וכלה בא/נשים מן היישוב) עם תחושה מאוד מתסכלת של חוסר אונים מולם. כי ברור לי שכמו במקרים קודמים - בית המשפט יכלול בפסק וגזר הדין איזו אמירה על כך שהאב כבר קבל את העונש הגדול מכולם. אני רוצה להזכיר לנו לפני שאנחנו נשבים במלכודת המילים - מי שנענשו הם התינוקת, אימה ובני משפחת האחרים. האב הוא זה שהרג את התינוקת. אמפטיה שכזו מקומה על ספת הטיפולים, לא במרחב הציבורי. לכן התייחסתי לנושא. ואכן, אבות נורמטיביים לא שוכחים ילד באוטו בחום הכבד. אחד העיתונים הגדיל לעשות והביא ציטוט מפי הסבתא מצד האם, המציינת שחתנה הוא אבא מסור.

       

      ועוד בנושא: אני מניחה שלו היתה זו אם ששכחה תינוקת, המדיה היתה מגלה קצת פחות סלחנות כלפיה. שכן אישה שהורגת ילד/ה מועלת באבן היסוד של מיצובן של נשים בחברה. היא אחראית לא רק לרצח אלא גם לסדק בתפיסת האימהות והנשיות. אנחנו לא ממש זוכרים את כל האבות שהרגו ילדים, למרות שטרחנו להזדעזע בכל פעם בנפרד. אבל מי שכח/ה את האמא מכרמיאל שהטביעה את שתי בנותיה, שתקום....

       

        27/7/07 15:35:

      בעניין מעריב אני חושש שהם צודקים


      זה באמת סיוט של כל הורה. 

        27/7/07 15:07:

       

      צטט: אודי שרבני 2007-07-27 14:56:42

      לגבי מה שיונתן גפן הציע, חשבתי על משהו לפני שבוע; כל שבוע כותב אחר בטור אישי. הטור האישי לא ייכתב בתור "והיום X" או אפילו בלי פיסקה התחלתית של הכותב עצמו על "ביקשו ממני להיות האורח השבוע" וכו'., אלא כל שבוע, סוכריה, טור אישי של מישהו אחר, כאילו כבר רץ כמה שנים. סגנון כתיבה, התרגלות מהירה לעין והתחלפות שבועית.

      יענו פוסט אורח? :)

      הדבר השני שהוא מדבר עליו זה מות העיתונאים כביכול כי מה שחשוב להם זה הרייטינג, מי יהיה העורך שלו, ומי ירכוש את עיתונם. זה בהקשר החינמון החדש, ואני אומר לפני כן, לפני כל זה, אולי כדאי, שהעורכיםיחזירו מייל, יענו לטלפון להצעות מצד כותבים. כולל אני ובטוח צעירים ממני עם תשוקה למילה הכתובה.  

      האנשים בעיתונות זה לא אנשים שהייתי יוצא איתם למלחמה. או אפילו לבירה.  

      למה שיחזירו טלפון? מה אכפת להם? מצד שני, כמי שמחכה לכל מיני טלפונים מאנשים שאינם עיתונאים וצריכים היו להחזיר כל מיני תשובות, אני יכולה להגיד לך שזה לא מקובל פה, במדינה הזו, להחזיר טלפונים. אנשים נורא עסוקים, ויש להם כללי התנהגות משונים משלהם. תרבות שיח? נימוס? לא ממש.

        27/7/07 14:56:

      לגבי מה שיונתן גפן הציע, חשבתי על משהו לפני שבוע; כל שבוע כותב אחר בטור אישי.

      הטור האישי לא ייכתב בתור "והיום X" או אפילו בלי פיסקה התחלתית של הכותב עצמו על "ביקשו ממני להיות האורח השבוע" וכו'., אלא כל שבוע, סוכריה, טור אישי של מישהו אחר, כאילו כבר רץ כמה שנים. סגנון כתיבה, התרגלות מהירה לעין והתחלפות שבועית.

       

      זה אחד.

      הדבר שני בפיסקה השניה (אחלה בית קפה הייתי, עם עיתונים מכל סוג) שהוא מדבר עליו זה מות העיתונאים כביכול כי מה שחשוב להם זה הרייטינג, מי יהיה העורך שלו, ומי ירכוש את עיתונם. זה בהקשר החינמון החדש, ואני אומר לפני כן, לפני כל זה, אולי כדאי, שהעורכים, ואני מדבר מנסיון, על כולם, כמעט על כולם, שקודם יחזירו מייל, יענו לטלפון להצעות מצד כותבים. כולל אני ובטוח צעירים ממני עם תשוקה למילה הכתובה.  

      האנשים בעיתונות זה לא אנשים שהייתי יוצא איתם למלחמה. או אפילו לבירה.  

        27/7/07 14:25:

       

      צטט: itzike 2007-07-27 14:22:32

      ה"רשת" של timeout למעלה כבר עוד מעט שנתיים.. דביר וולק מנענע (לשעבר) עומד מאחוריו. קשה להגיד שהרשת התקדמה לאנשהו.

       אוקיי אוקיי, עדכנתי.

        27/7/07 14:22:

       

      צטט: עמיר 2007-07-27 14:17:22

      הכותרת "מה עשיתי" בידיעות מחורבנת באותה מידה כמו זו של מעריב.

      באותיות אדומות על רקע שחור, היא מניפולטיבית, מטופשת ומאוד-מאוד לא אינפורמטיבית.

      אני בעדה כי יש בה מימד דרמטי. אין כבר מה לחדש פה, הסיפור מאתמול, כך שצריך דרכים אלטרנטיביות לתקוף את הידיעה.

        27/7/07 14:22:
      ה"רשת" של timeout למעלה כבר עוד מעט שנתיים.. דביר וולק מנענע (לשעבר) עומד מאחוריו. קשה להגיד שהרשת התקדמה לאנשהו.. המטרה בגרסת ה-timeout היתה להוות מן לוח מפגש למול אירועים, אבל פעילות האתר נראה די מתה, מה שגם עדכון התכנים של האירועים מצד timeout לא כזה מזהיר ומפורט.
        27/7/07 14:17:

       

      ועוד משהו - הכותרת "מה עשיתי" בידיעות, בעניין ההוא שאין לי כוח עכשיו לחזור עליו, מחורבנת באותה מידה כמו זו של מעריב.

      באותיות אדומות על רקע שחור, היא מניפולטיבית, מטופשת ומאוד-מאוד לא אינפורמטיבית.

       

       

        27/7/07 14:16:

       

      צטט: עמיר 2007-07-27 14:15:04

      צרות בכותרות (II) -

      "השיבה מהודו" מופיעה בהארץ פעמיים (בהמשך למה שכתבת אתמול) -

      פעם אחת במוסף, ופעם שנייה במוסף הנדל"נ.

      אני מתחיל לחשוב שהם לא קוראים ולווט שם, בהארץ .

       כן, גם לי יש תחושה כזו. אנינים מדי.

        27/7/07 14:15:

       

      צרות בכותרות (II)  -

      "השיבה מהודו" מופיעה בהארץ פעמיים (בהמשך למה שכתבת אתמול) -

      פעם אחת במוסף, ופעם שנייה במוסף הנדל"נ.

       

      אני מתחיל לחשוב שהם לא קוראים ולווט שם, בהארץ .

       

       

        27/7/07 14:12:

       

      צטט: בשורת הדקונסטרוקציה 2007-07-27 13:57:18

      רשת חברתית לטיים אאוט:

       

      רק עכשיו?!

      כמנוי [על העיתון ועל ה'סוכריה'], כבר לפני שנה קיבלתי מליון הודעות [לא ספירה מדויקת] על הרשת.

       

      כל זאת לא כדי להוכיח שאני מה זה גבר, אלא כדי להביע את תמיהתי הרבה.

       

      או שפיספסתי משהו.

       לא, כנראה אני פספסתי.

      רשת חברתית לטיים אאוט:

       

      רק עכשיו?!

      כמנוי [על העיתון ועל ה'סוכריה'], כבר לפני שנה קיבלתי מליון הודעות [לא ספירה מדויקת] על הרשת.

       

      כל זאת לא כדי להוכיח שאני מה זה גבר, אלא כדי להביע את תמיהתי הרבה.

       

      או שפיספסתי משהו.

        27/7/07 13:55:

       

      "לקראת פיזור"

       

      הצעתי:  לצאת כדי לחזור...

      יתרון האור - בא דווקא - מתוך החושך

       

      רק אחרי שתהיי בחוץ... תעריכי נכון את הבית...

       

      קחי בחשבון: מחר - עליה נוספת בטמפרטורות.

       

       

      נשיקות ללינוי...