כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה בר

    שירה בר

    פוסטים אחרונים

    טייק טו

    9 תגובות   יום ראשון, 29/3/09, 02:33

     אני לא מצליחה לישון במיטה הזו.

    טעות בהזמנה?

    הצבע? הגודל? המרקם?

    לא, הצבע נכון.

    גם הגודל נכון.

    גם המרקם נכון, והזוית נכונה, אפילו המצעים בגוון הנכון.

    הכל נכון. נכון. נכון. 

    פשוט תעצמי עיניים. 

    לעצום זה לא לישון.

    אולי זאת את, תתעייפי.

    שמא את עייפה מדי?

    תראי, בני אדם חייבים לישון בסוף.

    אני לא יכולה להכריח את עצמי.

    אל תכריחי, תשנני.

    זה יבוא לבד.

    אולי את חוששת.

    אל תחששי, זה מוות זמני בלבד.

    בבוקר תוכלי לקום ולחיות מחדש.

    את תלמדי, עם הזמן.

    אי אפשר ללמוד לישון.

    לא ללמוד, יקירה, להיזכר.

    אבל זו אמורה להיות לי תופעה טבעית.

    בני אדם נוטים לשכוח את טבעם מפעם לפעם.

    זה יקרה, יקירה, את תתרגלי.

    להתרגל לישון?!

    להתרגל לחיות, ולמות, ולחיות.

    את בידיים בטוחות, יקירה.

    הרי זו בדיוק המיטה עליה חלמת

    בלילות טרוטי שינה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/3/09 14:10:

      צטט: פראshoot 2009-03-30 01:28:47

      כשהיו לי לילות מסויטים של אי-יכולת לישון קיבינימט, שכבתי במיטה וסיפרתי לי שפיית השינה שכחה לדפוק על הדלת שלי ולקחת אותי, והיא תיכף תיזכר ותחזור.

      היא תמיד חזרה המותק, גם אם באיחור של 4 שעות.

      ומה שעוד אני יודעת בדיעבד מהלילות האלה, זה שהמנועים לא הסכימו להיכבות מ-סיבה. ברגע שהסיבה נפתרה, נרדמתי.

       

       אני יודעת שאני נורא רוצה, ולא מצליחה למצוא שום סיבה למה לא מצליח לי.

      בינתיים כמו בכלים שלובים העייפות של היום משתווה לעייפות של הלילה, וכך נוצר קו משווה שכזה, מפלס עייפות אחיד ומתיש.

       

        30/3/09 01:28:

      כשהיו לי לילות מסויטים של אי-יכולת לישון קיבינימט, שכבתי במיטה וסיפרתי לי שפיית השינה שכחה לדפוק על הדלת שלי ולקחת אותי, והיא תיכף תיזכר ותחזור.

      היא תמיד חזרה המותק, גם אם באיחור של 4 שעות.

      ומה שעוד אני יודעת בדיעבד מהלילות האלה, זה שהמנועים לא הסכימו להיכבות מ-סיבה. ברגע שהסיבה נפתרה, נרדמתי.

        30/3/09 01:28:

      צטט: שירה_בר 2009-03-29 21:13:16

      צטט: Benj 2009-03-29 19:52:10

      אהבתי :

      להתרגל לחיות, ולמות, ולחיות.

      את בידיים בטוחות, יקירה.

      הרי זו בדיוק המיטה עליה חלמת

      בלילות טרוטי שינה.

      ההרגל שאנחנו מתים בחיינו  דורש מחשבה

      האם את רומזת שכל אחד ישן  במיטה  שהציע לעצמו

       

       

       

       תודה בנג'י.

      מישהו אמר לי פעם, ואני מאמינה בכל לבי, שמה שיפה במטאפורות, זה שמחברן לא יכל לומר מה שרצה לומר, בשום דרך אחרת.

       

      חכם סיני אמר שאם אינך יכול להסביר משהו  אז צטט מה שאמר חכם סיני.  אהבתי את תשובתך

       

        29/3/09 23:43:

      צטט: ניקה. 2009-03-29 23:13:42


      מקומות חדשים זה משהו שיכול לדרוש תקופת הסתגלות. גם מיטה היא מקום. פעם באחת הדירות, בלילה הראשון לא יכולתי להירדם. אז השארתי אותו בחדר השינה והלכתי לספה, ובחזרה, וחוזר חלילה. ובכל מקרה נראה לי שלהתעקש להירדם בכוח זה מתכון בטוח לאי-שינה. ליל מנוחה.

       

       

      הסתגלות.. נגעת בדיוק בכואב, ניקה. 

      שמחה שבאת.

       

        29/3/09 23:13:

      מקומות חדשים זה משהו שיכול לדרוש תקופת הסתגלות. גם מיטה היא מקום. פעם באחת הדירות, בלילה הראשון לא יכולתי להירדם. אז השארתי אותו בחדר השינה והלכתי לספה, ובחזרה, וחוזר חלילה. ובכל מקרה נראה לי שלהתעקש להירדם בכוח זה מתכון בטוח לאי-שינה. ליל מנוחה.
        29/3/09 21:19:

      צטט: נועז גולן 2009-03-29 20:45:56

      זה לא עובד ככה

      כשזה הנכון באמת, פשוט מניחים את הראש ונרדמים ואפילו לא ממש רוצים לקום.

      מרגישים איך המיטה מכרבלת אותה אלייך, המזרון עוטף והמצעים עושים נעים לעור.

      כשצריך לחשב ולשכנע ולהשתכנע...

      לא נרדמים ולא חשוב אם זוהי המיטה עליה חלמת בטרם ידעת.

       

       זה נכון, מה שאתה אומר. תודה.

      ממתי כל מה שנכון שוקל כל כך הרבה??

        29/3/09 21:13:

      צטט: Benj 2009-03-29 19:52:10

      אהבתי :

      להתרגל לחיות, ולמות, ולחיות.

      את בידיים בטוחות, יקירה.

      הרי זו בדיוק המיטה עליה חלמת

      בלילות טרוטי שינה.

      ההרגל שאנחנו מתים בחיינו  דורש מחשבה

      האם את רומזת שכל אחד ישן  במיטה  שהציע לעצמו

       

       

       

       תודה בנג'י.

      מישהו אמר לי פעם, ואני מאמינה בכל לבי, שמה שיפה במטאפורות, זה שמחברן לא יכל לומר מה שרצה לומר, בשום דרך אחרת.

       

        29/3/09 20:45:

      זה לא עובד ככה

      כשזה הנכון באמת, פשוט מניחים את הראש ונרדמים ואפילו לא ממש רוצים לקום.

      מרגישים איך המיטה מכרבלת אותה אלייך, המזרון עוטף והמצעים עושים נעים לעור.

      כשצריך לחשב ולשכנע ולהשתכנע...

      לא נרדמים ולא חשוב אם זוהי המיטה עליה חלמת בטרם ידעת.

        29/3/09 19:52:

      אהבתי :

      להתרגל לחיות, ולמות, ולחיות.

      את בידיים בטוחות, יקירה.

      הרי זו בדיוק המיטה עליה חלמת

      בלילות טרוטי שינה.

      ההרגל שאנחנו מתים בחיינו  דורש מחשבה

      האם את רומזת שכל אחד ישן  במיטה  שהציע לעצמו

       

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      שירה_בר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין