כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אוכל וחיות מבית טוב (אח תאום לבלוג בתפוז)

    אוהב לבשל
    אוהב ומגדל בעלי חיים
    אוהב לצלם
    ואוהב לשתף....

    מקווה שתהנו

    ליל הסדר 2009 - החגיגה הגדולה

    4 תגובות   יום רביעי, 22/4/09, 15:48

     


                                                                                         
    הרשומה הזו מוקדשת למשה וזלדה כהן, סבא וסבתא רבה שלי מצד אימי, ניצולי שואה שהגיעו לישראל אחרי ששכלו בזוועות חלק נכבד מהמשפחה.
     
                                                     
    ============================================================== 
     
     
    להגדה הכסופה שאתם רואים כאן יש היסטוריה ארוכה וסיפור נחמד.
     
     
     
     
    ההגדה הזו ניתנה במתנה מההורים שלי לסבא משה וסבתא זלדה של אמא שלי (סבא סבתא רבה מצד אימי) עם כיתוב בסגנון מיושן.
     
    הנה צילום של ההקדשה בתוך ההגדה
     
     
     
    את ההגדה הורי קנו להם קצת אחרי שאני נולדתי והשם שלי ושל אחותי הגדולה מופיעים אפילו בהקדשה.
    הכריכה עשויה מכסף אמיתי וההגדה עשויה מדפים כפולים ומעוטרת בציורים צבעוניים.
    אפילו שהסבא והסבתא ניצולי השואה לא קראו או דיברו עברית אלא רק אידיש הם תמיד הופיעו בליל הסדר עם ההגדה הזו.
     
    כשהייתי בן 6 פעם בשבוע הייתי נוסע באוטובוס עם אחותי הגדולה והחברות שלה לחוג קרמיקה בקצה השני של רמת גן, ממש קרוב למפעל השוקולד הישן של עלית.
    באחת הפעמים אחותי לא יכלה ללכת והכריחו אותי לנסוע עם החברות שלה והשביעו אותי שאשמע בקולן.......בדרך לשם הכל היה בסדר גמור אבל בחוג כנראה שהן עיצבנו אותי והחלטתי לברוח להן בכאילו...
    הן לא התרגשו יותר מידי ונסעו לבד הביתה ואני נשארתי שם לבד........למזלי חוש הניווט תמיד היה פעיל אצלי וזכרתי מהנסיעות בשבת שהסבתא רבה שלי (הסבא כבר נפטר בנתיים) גרה מאד קרוב לשם (בדיעבד זו היתה חתיכת הליכה ) ממש באותו רחוב ארלוזרוב שהוביל מ"עלית" למרכז העיר.
    הצלחתי להגיע אליה לבד ובשלום, והיא כל כך שמחה לראות אותי שאי אפשר לתאר את זה (הנין בן ה-6 הגיע לבד לביקור) כמובן שבקושי הצלחנו לתקשר כי היא לא דיברה עברית ואני לא הייתי אפילו קרוב לאידיש.
    ואז פתאום היא מוציאה מהארון את ההגדה ושמה אותה בשקית נייר גדולה (לא היו אז שקיות מהסופר) ונפרדנו לשלום......
    כמובן שלא יכלתי להודיע להורי כי לאף אחד לא היה אז אפילו טלפון ענתיקה עם חוגה של בזק בבית.  
    ליד הבית שלה היתה תחנה ואני זכרתי שנוסעים בקו 61 הביתה. .....וככה עליתי על 61 הראשון שהגיע והייתי מבסוט מעצמי עד השמיים....... עד שפתאום האוטובוס פונה מרחוב "הרואה" הראשי לרחוב צדדי קטן עם מלא דמויות מוזרות ברחוב ( חרדים )......רצתי אל הנהג ופצחתי בשאלות כשהוא עצר בתחנה אחרי הפינה, ואז בקרירות הוא הודיע לי שעליתי על 61 לבני ברק במקום על 61 לרמת יצחק (היה קשה לחב` דן לשים מספרים שונים  ) למזלי להבדיל מקרירותו של הנהג היתה שם אישה טובה שהבינה מהבכי שלי שאין לי כסף לעוד נסיעה ונתנה לי סכום שיספיק לי לנסיעה נוספת, ואפילו עיכבה את הנהג המגעיל עד שהסבירו לי בדיוק איך לחצות חזרה את הכביש ואיפה התחנה לרמת יצחק......

    מיותר לציין שלחוג קרמיקה יותר לא הלכתי  ולמרות נסיונות השיכנוע של הורי סבתא זלדה לא הסכימה לקבל בחזרה את ההגדה והתעקשה שהיא שייכת לי בלעדית לתמיד,  ושרק אבטיח שאשמור עליה לכל חגי הפסח הבאים.
    ומאז באמת (חוץ משלוש שנים שחייתי בארה`ב) ההגדה הזו ליוותה אותי בכל שולחנות הסדר ובכל מקום שבו חגגנו את הפסח
     
    מאד קשה לי להאמין אבל מאז עברו כבר כמעט 40 שנה.
     
    ================================================================
     
     
     
    ועכשיו אפשר לחזור לליל הסדר ולצלחת הברכות
     
     
     
     
     
    עוד קצת תמונות מהשולחן לפני החגיגה
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
    האורחים כבר מחכים בסבלנות לאישור שלי
     
     
     
     
     
    עכשיו אפשר להתחיל לחפש בכל הגדה איפה ההתחלה ואיפה הסוף (וכמובן גם מתי מגיעים כבר לאוכל לעזאזל?)
     
     
     
     
     
     
    מתחילים לקרוא במרץ "הללויה"
     
     
     
     
     
     
    ויושב הראש מרביץ תורה בתלמידיו
     
     
     
     
     
     
    ואפשר כבר להרים כוסית ראשונה  ....ואגב ...הכיסא הריק הוא של אלון שמצלם ולא של אליהו 
     
     
     
     
     
     
    בהתחלה אפילו יש שיתוף פעולה מלא
     
     
     
     
     
     
    אפילו ספוט משתתפת וקוראת "שאינו יודע לשאול (או לקרוא)   אפשר גם לראות את העיצוב הפנימי של ההגדה הכסופה
     
     
     
     
     
     
     
     מישהו בצד כבר התחיל ל"נקר" ולחלום על הקניידלאך
     
     
     
     
     
     
    והתירוש  מתחיל "לעשות את העבודה"  
     
     
     
     
     
     
    אז מתחילים עם הברכות שאף אחד לא מבין מה משמש למה........... העיקר שהאוכל כבר קרוב
     
     
     
                     ועכשיו נשאר רק לחכות לאוכל שיגיע ברשומה הבאה
     
    כולם מוזמנים לראות את התמונות הנבחרות של ליל הסדר גם בבלוג של אלון שטרח וצילם כל היום תוך כדי העזרה במטבח:
     
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/4/09 13:14:

      צטט: זאב כספי 2009-04-24 10:27:21

      כל הכבוד על ההשקעה .

       

       

      תודה זאב וסוף שבוע נהדר

      ☻☺

        24/4/09 13:13:

      צטט: אנידין 2009-04-23 21:39:43


      אפשר את הכלבה?

       

       על גופתי :-))

      היא הנשמה שלי ולא אוותר עליה בחיים בדיוק כמו שלא אוותר על ילדי.

        24/4/09 10:27:
      כל הכבוד על ההשקעה .
        23/4/09 21:39:

      אפשר את הכלבה?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bigjack
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין