כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שבוע צפוף באוזן שהסתיים עם שחר

    ביקורת על רני שחר במופע השקה באוזן בר, 29/12/2011

    שבוע צפוף באוזן שהסתיים עם שחר

    2

    מוזיקה  רני שחר, הופעות חיות, אוזן בר

    1 תגובות   יום שבת, 31/12/11, 12:12

    השבוע היה צפוף באוזן. חנוכה, והבנות כבר גדולות בשביל פסטיגלים. לא שלקחתי אותן לפסטיגלים כשהן היו קטנות, אבל היום יש תירוץ רשמי. אז מה נעשה בשמונת ערבי החופשה האלה כדי לא לטפס על הקירות? קניונים הם אצלי מוקצים מחמת מיאוס ולחלוטין מחוץ לתחום, וסינמה סיטי באה בחשבון רק אם יתנו לי להכניס לשם מאצ'טה כדי לפלס דרך לקופות. כך יצא, שבאחד האמשים מצאנו עצמנו בתל אביב, לאחר שהאוזן בר הסתמן כמקום הבילוי המועדף. לא הרבה אבות לוקחים את בנותיהם לאוזן כבילוי חנוכה, אז לא היה צפוף.. האוזן מסתמן בעת האחרונה כמקום שמרכז את ההופעות הטובות ביותר, וגם החליט להילחם סופית בתופעת העישון, וביום שני בערב התקיימו במקום שני דאבל-פיצ'רים, של עמוס צימרמן עם עומר לשם, ואחריהם ה-aprons ו- drunk machine שאני מנסה כבר זמן רב לראות. הבנות, מתורגלות בענייני סחר חליפין, הוציאו ממני הסכמה לראות שנים מהמופעים בתנאי שביניהם יקבלו "דרינק של כוסיות" (כך בהגדרתן) לטעימה. העסקה נחתמה בתקיעת כף, ושמנו פעמינו לאוזן. הגענו באמצע המופע של עומר לשם והבנות לא רצו להכנס באמצע, אז יצאו להסתובב וחזרו לסט השני. חבל, הפסידו את עומר, שממה שהספקתי לשמוע ניגן פולק משובח, וכמובן גם את עמוס, שאותו כבר הספקתי לראות פעמיים בחצי השנה האחרונה, ולא אתנגד לראות גם בהמשך, הפעם בליווי פסנתר ולא במופע להקה - ואני בהחלט מעדיף את המוזיקה שלו כשהיא רכה יותר באוזן, תרתי משמע. החיבור בינו לבין עומר טבעי, ונותן תמורה מצוינת לדמי הכניסה..

    הנה טעימה קטנה ממה שעומר לשם יודע לעשות:

     

    ''

     

    הדרינקים לכוסיות הקטנות עלו לי יותר מדמי הכניסה למופעים עבור שלושתנו גם יחד, נקודה לתת עליה את הדעת, אבל אם כבר חינוך אז עדיף שבפיקוח שלי, והפידג'-סאוור לא יגרום להדרדרותן המוסרית או הפיזית. או אז עלו ה-aprons, צמד הבנות בתופים/פסנתר ובגיטרה בס, עם אורח בגיטרה חשמלית, ונתנו סט לא רע של המוזיקה המאד לא שגרתית שלהן. הבנות התלהבו, זו אכן מוזיקה לא שגרתית, מהסוג שלא נתקלו בה במקומות שבהם הן מסתובבות כדי להכיר מוזיקה חדשה, ורשמתי לעצמי נקודת בונוס, מה גם ששמחתי להכיר בעצמי. הנה הבנות בקטע הפתיחה של המופע שלהם מאותו ערב:

     

    ''

     

    אחרי הבנות עלו שלשת חברי ה-drunk machine לתת את הסט שלהם, שהיה רועש, חזק ורוקי הרבה יותר מכל מה שהיה באוזן אותו ערב. לעתים חששתי שהשירים שלהם יהיו יותר מדי עבור הבנות השבריריות שלי, אבל בסוף המופע, כששאלתי אותן אם זה לא היה יותר מדי הארד-קור בשבילן, צחקו עלי. "שמעתי את זה בגיל 15" אמרה יעל, והם היו דווקא טובים. מיכל הסכימה עם אחותה, והתלבטתי אם לרשום לעצמי עוד נקודת זכות או למחוק את זו הקיימת כי שכחתי איזו מוזיקה שמעה בתי הבכורה רק לפני שנים בודדות. למי שלא מכיר את המכונה השיכורה - הנה קטע רוק על גבול הגראנג' שמאפיין אותם, והוא הקטע שלהם שאני הכי אוהב - לקוח מה-EP הראשון שהוציאו, אותו תוכלו לקבל חינם מאתר הבית של הלהקה:

     

    ''

     

    בסופו של אותו שבוע,מצאנו את עצמנו שוב באוזן בר, הפעם ללא הבנות, במופע ההשקה של "אל תלכי", אלבומו החדש של רני שחר. רני, חבר מהקפה (תוכלו להפגש איתו לקפה כאן או לבקר בדף המייספייס שלו כאן, ובדף הפייסבוק שלו תוכלו לשמוע - ולרכוש - את כל שירי האלבום), הוציא את אלבומו הראשון בחודש שעבר, לאחר כשנתיים של עבודה, והשיק אותו באוזן במופע שבו אירח את אריק סיני, אותו הוא מעריץ, ואת יהוא ירון, שגם הפיק את האלבום.

    האמת, שגם אם לא היה מספר לקהל במופע שיהוא ירון הוא המפיק של האלבום, היינו מגיעים לזה לבד, כי טביעות אצבעותיו, או יותר נכון ה-DNA המוזיקלי של ירון, ניכרים בלא מעט שירים באלבום של רני.

    האוזן בר פתח את חדרון הצפיה שמימין לבמה, על כורסאותיו הנוחות, לכל המבוגרים בקהל שלא חובבים מופעי עמידה (במופעי השקה יהיו תמיד מוזמנים רבים מקרב המשפחות שקרובים יותר לגילנו ויעדיפו לשבת), אז התמקמנו לנו בשורה הראשונה, ונהנינו מזווית צפייה ייחודית. מיקום שכזה מאפשר לך לראות את הנעשה "מאחרי הקלעים" כביכול - את החימום של רני, את קוצר הנשימה של המתופף שיורד מהבמה אחרי "סאני", קטע הרוק האינטנסיבי של המופע, את ההכנות של המוזיקאים האורחים, ועוד מבחינתי המקום האידיאלי...

    המופע נפתח בקטע סולו של רני והפסנתר, שנקרא "לא יכול לעשות את זה לבד". ניכר שהוא מתרגש, אבל מצליח לצלוח את משוכת הפתיחה ולהזמין את שאר הנגנים, היות ו - כדבריו - אינו יכול לעשות את זה לבד. דבר ראשון שבולט עם התגלגלות הקטע השני - לא תהיי שלי - הוא שבחר הרכב משובח. כל הנגנים מצויינים (עומר הרשמן בגיטרה, יונתן לויטל בבס וגדי פטר המצוין בתופים), כל אחד לחוד אבל יותר מזה כולם ביחד. בחירת נגנים להרכב והכימיה ביניהם הם דבר שבהחלט יכול להרים או להפיל מופע, ובמקרה של המופע נוסק יפה.

    השירים של רני אינם מהסוג הקליט, לא רוק ולא פופ, בטח לא משהוא לרקוד איתו. שירים שבהם יש מקום של כבוד לטקסטים עמוקים וחדים ולא רק למקצב קליט ורקיד (לא, השירים אינם רקידים..!) ואם אתם מכירים את יהוא ירון - ומן הסתם כבר הספקתם, ואם לא אז הנה, תגלו שאופי השירים כמו גם העיבודים המוזיקליים מאד דומה. דווקא בגלל הדגש שרני נותן לשירים, לטעמי בבאלאנס ניתן קצת יותר מדי משקל לגיטרה וקצת פחות מדי לשירה של רני, אבל יתכן וזה נבע מהמיקום הלא שגרתי שלנו ושבמרכז הרחבה הדברים נשמעו אחרת. כך או כך אפשר היה להקשיב למילות השירים ולהבין שזה אמנם לא חומר לגלגל"צ אבל בהחלט מעניין לאוזן, גם מוזיקלית וגם מילולית, ושאולי בתחנה כמו 88FM תוכלו למצא אותו.. הנה "לא תהיי שלי" בגרסה היותר מלאה שלו, דומה לזו שנוגנה באוזן אותו ערב, ושאני מעדיף:

     

    ''

     

    וכדי להדגים פן נוסף מהמוזיקה של רני - הנה "מה עשיתי מהחיים" כפי שבוצע בפסטיבל הפסנתר דווקא ולא בסגנון של מופע ההשקה (שבו אמנם לא היה טרומבון, אבל זה לא הפריע):

     

    ''

     

    אחרי "מה עשיתי" מזמין רני את יהוא ירון, שעולה לבמה יחף וגלוח ראש, וביחד הם מבצעים ארבעה שירים, שניים של רני ושניים של יהוא. אחד השירים שביצעו יחד הוא "סאני" של רני, השיר הכי קצבי וקליט באלבום, שמאד אהבנו. הנה שניהם, מאותו מופע ממש - שקטעים מתוכו כבר נמצאים ברשת:

     

    ''

     

    אחרי רדת יהוא ביצע רני את "שיר מצטבר" - שיר שלא נכנס ל"אל תחזרי" , שנפתח בשאלה המצמררת "מי דקר את בני הקטן" וממשיך לחד גדיא מצטבר של תסכולים ואלימות, מהסוג הבנאלי שמלווה את החיים כאן וממלא את היום-יום שלנו מבלי משים. הנה הוא כאן:

     

    ''

     

    לאחר השיר הזה הזמין רני את אריק סיני לביצוע שני שירים. גם אני מאד אהבתי את אריק סיני בזמנו, והצטערתי שלא נשאר לעוד. הנה "בשעה שכזאת" מתוך אותו מופע. רני קצת מזייף, אבל זה מהתרגשות:

     

    ''

     

    השיר האחרון לפני ההדרנים היה "הופך אותך", שהוא לטעמי השיר עם הדמיון הבולט ביותר לסגנונו של ירון. גם לפני כן, כשהם שרו את "קיים ונעלם" של יהוא והתחלפו ביניהם בשירה, לפעמים לא ניתן היה לדעת היכן מתחיל רני והיכן נגמר יהוא. לא ברור אם רני בחר ביהוא כמפיק בגלל הדמיון הרב בסגנון המוזיקלי של השניים, או שהשני התפתח בעקבות הראשון, אבל הם בעלי סגנונות מוזיקליים מאד דומים.

    להדרן נתן רני עוד שני שירים, בהם כמובן "אל תחזרי" שהאלבום נושא את שמו. היה מופע מצוין של מוזיקאי ייחודי ומבטיח עם הרכב משובח, והוא סגר לנו שבוע מצוין בסה"כ..  אני סקרן לדעת לאילו כיוונים יתפתח רני בהמשך, וכיצד ייראה האלבום הבא שלו, האם ימריא מתוך המטריה המוזיקלית של יהוא ירון ויפתח סגנון מובחן יותר, ייחודי יותר? אני מעריך שכן, ובהחלט אעקוב. אולי גם אצליח להביא את הבנות למופע שלו פעם, אחת שצלחתי את המשוכה הראשונית. ואולי גם לא אצטרך לשחד אותן במשקאות. אשאיר אתכם עם "אל תחזרי" והקליפ המצוייר לסיום. שתהיה שנה מצוינת, עם הרבה, הרבה מוזיקה טובה. כי that's what it's all about .תחזרו!

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/1/12 00:35:
      כיף לקרוא, איך לא ראיתי את זה קודם?!

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין