כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    בית ברנרדה אלבה

    ביקורת על בית ברנרדה אלבה

    בית ברנרדה אלבה

    0

    אמנות ובמה  ברנרדה

    0 תגובות   יום שני, 23/7/12, 15:36

    עליס בליטנטל

    ''

    בית ברנרדה אלבה

    בסמינר הקיבוצים

     

    הפקת מחזהו האחרון של פדריקו גרסיה לורקה (1898-1936), שנרצח כמה חודשים לאחר כתיבתו, עושה מהמחזה "בית ברנרדה אלבה" אפוף הקדרות דרמה כובשת ומרתקת, בבימויה הכה מיוחד של רנה ירושלמי, ובביצוע מושלם של כמעט-בוגרות החוג לתיאטרון בסמינר הקיבוצים.

     

    סיפור המחזה מתרחש בבית האלמנה הטריה ברנרדה אלבה, דמות שתלטנית, אשה קשה, שכל מודעיה שונאים אותה. כעל מנת ליצור דמות כזו של אשה כה שנואה, רודנית, שממש מתעללת בחמש בנותיה תוך שימוש במנהגים מיושנים ועבשים, צריך כוחות נפש ויכולת למלא את התפקיד. אלמה דישי, שכבר בלטה בהצגות קודמות של סמינר הקיבוצים, מתנהלת בתקיפות אצילה, עם ראש זקוף, ואינה נכנעת לרצונו של אף אחד. היא ממש רודה בשתי המשרתות שלה ובבנותיה, כמו מלכה בארמונה. הבנות חוששות מכל תגובה שלה, ומשתי המשרתות – רק אחת, פונסיה, מעיזה להעיר פה ושם ולעוץ עצה חכמה לבעלת הבית. עדי לב מבצעת נפלא את הדמות החכמה ועתירת הנסיון, שלא מועדת ביחסה לגבירתה.

     

    סצינת הפתיחה עשויה בריאליזם נוקב על כל הפרטים של התנהלות טקס האבל לאחר ההלוויה בבית הנפטר. רינה ירושלמי דקדקה עד לירידה לפרטים כמו הנרות, והשירה המלווה את הנשים האבלות (כן, גם בקהילה ארכאית זו יש הפרדה בין הגברים לנשים. אין בהצגה ולו גם גבר אחד). סצינה מרשימה ביותר. כך גם הסצינה המיסטית לקראת סוף המחזה, כשכל האחיות מופיעות לראשונה בלבן, בניגוד לשחור האבל ששולט על הבימה כל ההצגה, והסצינה מתבצעת בתנועה בלבד, ללא אומר. תוקפה עוד יותר חזק מכל המלל הפיוטי הצרוף שנשמע לאורך ההצגה.

     

    למרות שלכאורה מה כבר אפשר לומר על אבל משפחה, ולא נאמר – ועוד באווירה דיכאונית כזו – הרי שהצגתה של הבימאית רינה ירושלמי לוכדת את הצופים ומרתקת אותם לכל תנוע, זיע ואומר של הנפשות הפועלות. כל אחת מהנשים מתאפיינת בתכונותיה השונות. הבולטות ביניהן הן הדר ברבש (היפה המציאות), וכאן - ממושקפת כמגדלנה, רבת ההבעות ויכולת החצנתן, רונית סטרשנוב כאדלה – האחות הצעירה מכולן, חמודה ומלאת החיים, שאינה מסוגלת לחיות לפי התיכנות של אמה, שאת אהובה של אדלה היא מייעדת לבתה אנגוסיטאס (נועה פרידמן המעולה, שנאמנה לכל הוראה מהמלכה-האם). תיכנות שמביא לאסון בסופו של דבר.

     

    דמות נוספת, שהופעתה כאן בבימוי המבריק של ירושלמי, היא בבחינת הישג אמנותי מרשים ואכספרסיבי ביותר - היא אמה של ברנרדה (נצנת מקונן, שזכורה בדמות ז'וזפין בייקר שמילאה בהצגת המחווה לציירי האקול דה פארי בתחילת השנה). השחקנית יפת התואר והתמירה מופיעה כזקנה שפופה וקטנת קומה, הלבושה בשמלת כלה שידעה ימים טובים יותר, ומחכה כלואה בחדרה, לחתן חדש. מה שמזכיר את דמותה של מיסיס האווישאם ב"נועד לגדולות" של צ'ארלס דיקנס. כל תנועותיה, הבעותיה ודבריה הם בגדר פנינה תיאטרלית.

     

    המחזה של לורקה, כמו כל יצירותיו האחרות, מעביר ביקורת חריפה על נוקשותה של החברה הקתולית בספרד, על המנהגים השמרניים במיוחד כלפי הנשים, שכולאים נשים אבלות ל-7 שנים בביתן, גם אם הן רק בתו של הנפטר, והן עדיין רווקות. ויחד עם זאת – נפרשת לפנינו דרמה קולחת, מרתקת ונוקבת.

     

    משחקן של שלוש מהשחקניות מתוך התשע, שהן כבר בוגרות של שנה שעברה, יחד עם כל המוכשרות המסיימות כעת את לימודיהן,ועוד 4 שחקניות חיזוק מכיתות נמוכות יותר כקהל האבלות בטקס המרשים בבית המת, בתפאורה המצטיינת במקוריות ובקומפונזיציה נהדרת של נאוה שטר, התלבושות האותנטיות שעיצבה גילי כוכבי, התאורה המקצוענית של מאיר אלון מהבימה, התרגום היפהפה של רבקה משולח ועריכת הפסקול של יהונתן מגון - כל אלה מרכיבים את המוצר המעולה הזה, שהוא הצגה מוכנה לעלות בפני קהל האמון על תיאטרון רפרטוארי משובח.

     

    שאפו לביה"ס לאמנוות הבמה של סמינר הקיבוצים ולכל העושים במלאכה.

     בצילומי איל לנדסמן נראים: למעלה - אלמה דישי ונועה פרידמן.

    ולמטה: נצנת מקונן.

    ''

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל