כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קץ כל בשר

    ביקורת על אטליז החדשה בבארבי, 25/8/2012

    קץ כל בשר

    5

    מוזיקה  אטליז, הופעות חיות, בארבי

    6 תגובות   יום ראשון, 26/8/12, 10:31

    בתור אתאיסט מבטן, הייתי צריך משהו שיעזור לי לצלוח את שיעורי התנ"ך בתיכון. הפתרון שלי היה לצייר קריקטורות וקומיקס שהתבססו על פסוקים שנלמדו בשיעור. מורתי לתנ"ך, שולה נתן היקרה - אין הרבה כמותה - הבינה ועודדה, והיתה נוהגת, בתום כל שיעור, לבוא להציץ ולהשתעשע מהיצירות, ששורבטו במהלך השיעור על דפי מחברת, ועד סוף השנה עיטרו את כל קירות הכיתה. אגב, עיסוקיי אלו בשיעורי התנ"ך גרמו לי לזכור, עד היום, הרבה יותר פסוקים מהתנ"ך על מיקומם והקשריהם ממה שהייתי רוצה או צריך, ואוכל להתמודד בחידון התנ"ך מבלי להיות מודח במוקדמות, אם יש שם כאלה...

    כשאלוהים הודיע לנח כי "קץ כל בשר", דמיינתי את נח מגיע לרכישה באטליז, כשאלהים מושך בכתפיו ומצביע על המדפים הריקים. זה סיבך אותי עם ש., בנו של בעל אטליז, שמשום מה חי בחוסר נוחות עם עיסוקו של אביו, ואיים עלי בתוצאות אלימות. בסיכומו של יום נותר הציור על הקיר, אבל נזכרתי בו אתמול, כשיצאתי מההופעה של אטליז בבארבי.

    אתם מכירים את זה, שאתם נכנסים לאירוע עם כוונה סמויה לשנוא את המשתתפים בו? לבנות שלי זה קורה בכל עונה חדשה של סדרת הטלוויזיה הבריטית doctor who, שבה הן מחליטות לשנוא את הדוקטור החדש, כי הן אהבו יותר את הישן. ואני מאד אהבתי את אטליז הישנה, ויותר מכל אהבתי את לי טריפון, הסולנית המצויינת, גם אם בעלת הטעם המוזר מאד בלבוש. כששמעתי על השינויים בהרכב - פרישתם של עמית ארז ולי טריפון - תהיתי אם הלהקה תוכל להכיל עוד שינוי פרסונלי, ועוד אחד כה בולט, וכשנקרתה לי ההזדמנות קפצתי לבארבי לבדוק איך שרדה הלהקה את השינויים האלה, בפעם המי-יודע-כמה. הימים ימי סוף הקיץ, אנשים עוסקים בחזרה לביה"ס ובהכנות לחגים, ואנו מעוטי הפלגות ועתירי זמן פנוי. יום ללא שייט גם מאפשר לך להתמודד ביתר קלות עם הפלצנות הבלתי נסבלת של תחילת מופע ב-2300, וכך עשינו.

    בהמתנה לתחילת המופע שמנו לב לכך שכמות האנשים היתה נמוכה יחסית להופעות של אטליז - אולי גם המועדונים סובלים מאפקט סוף הקיץ? או שעוד אנשים החליטו שבלי לי טריפון הם לא רוצים לבוא? עוד שמנו לב שאנשים לא מעשנים יותר באולם, לפחות לא כשהאורות דולקים והמאבטחים פוקחים עין, ונראה כי בחזית הזו הצלחנו. אבל זה החזיק מעמד רק עד שהלהקה עלתה לבמה, כי משום מה בחרו חברי הלהקה לעלות לבמה כשצחנניות מעשנות שזה עתה ניצתו תחובות בפיהם, באופן בולט ומתריס. מדוע בחרו חברי הלהקה לעשן במקום שהם יודעים שהדבר אסור? מדוע הם מעשנים - ועוד בשרשרת - בהפגנתיות מול מעריציהם, שעליהם נאסר הדבר, תחת עינו הפקוחה של בוריס המאבטח? האם זה חלק מהפוזה - כמו תחילת מופע לא לפני 2300? באמת, תתבגרו כבר, זה פשוט קלישאה. כך או כך, חלק מהקהל תרגם מיד את הדבר לאישור להצחין בעצמו, שנים של חינוך נמוגו להם בעשן, ושוב נאלצנו לנשום עשן לאורך כל המופע. מזל שהמקום היה ריק למחצה..

    החלטתי להתעלם מכל זה, ולא להוריד להם נקודות על ההתחלה, דווקא בגלל שבסתר לבי הרגשתי שבאתי לראות כמה אטליז הישנה היתה טובה יותר - ולא רציתי לתת לזה לקרות.

    הלהקה עולה לבמה עם עומר הרשמן במקום עמית ארז וסיוון אבלסון במקום לי טריפון, ולרגע נראה לי שגם את אור בהיר החליפו במישהו קצוץ שיער וחסר את האנרגיות של אור, אבל בהמשך יתברר כי זהו אור בהיר, רק ללא מחלפות השיער - וכמו שמשון - גם ללא חלק מהאנרגיות שהיו לו וללהקה כולה בעבר.

    הלהקה פותחת בשיר חדש, כשברקע וידאו ארט מושקע, ודווקא בשיר החדש היתה הבטחה: הלהקה אנרגטית, הסולנית החדשה מרשימה לכשעצמה - ואחרי הכל, מדובר בקטע חדש, שלא ניתן להשוות אותו למה שהכרנו בעבר, והוא טוב מאד. אבל מייד לאחריו עוברת הלהקה לשירים המוכרים משלושת האלבומים הקודמים, ויש מקום להשוואה. בהתחלה אנחנו בוחנים רק את הסולנית. אחרי הכל, היא בחזית הלהקה. הבחירה בסיוון אבלסון טובה, היא סולנית מתאימה ללהקה כמו אטליז, ואילו היתה בלהקה מתחילתה לא היה מקום לתחושות שמתחילות לפעפע אצלנו - אנחנו מתגעגעים ללי טריפון... היא פותחת עם הרבה אנרגיות, והלהקה כולה תומכת אותה ומפרגנת. אבל ככל שמתקדם המופע, האנרגיות שלה שוככות, וכמוהן האנרגיות של הלהקה כולה. משהו לא עובד טוב. הלהקה שבעבר היתה בעלת כימיה מצוינת ואנרגיות טובות, איבדה חלק מהאנרגיות האלה. המופע חלש. אולי זה בגלל שהבארבי חצי ריק, והלהקה הגיבה באכזבה ואפתיה מסוימת? בשלב כלשהוא פניתי לאסנת ואמרתי לה שאני מרגיש כמו במופע מחווה לאטליז, שבו מבוצעים קאברים נאמנים למקור על ידי להקה לא רעה בכלל, וראיתי שאסנת מבינה בדיוק על מה אני מדבר, כי היינו יחד בלא מעט הופעות של הלהקה הזו בגרסתה הקודמת.

    לקראת סוף המופע מזמינה הלהקה אורחים - את אדם שפלן, שהיה בעבר הבסיסט בהרכב, ואחריו את עמית ארז, שבא להיפרד מהלהקה שבה היה חבר מרכזי במשך 8 שנים. זה החיה קצת את הערב, ואהבתי גם את הביצוע של ארז ל-golden brown של החונקים. אבל בסיכומו של דבר, לגבי דידי, זה כבר לא אותו דבר. אני מתגעגע ללי טריפון, ולאטליז הישנה. בדרך הביתה הרהרתי ביני לבין עצמי עד כמה להקה נשארת להקה כשחילופי הגברי בה כה בולטים. הרי היו כל כך הרבה מקרים בעבר שלהקות החליפו נגנים - ונשארו פחות או יותר אותה להקה, אבל זה פחות שכיח כשמחליפים סולן. הרי yes בלי ג'ון אנדרסון מעולם לא היתה yes. וגם שרידי הלהקות שמתרוצצות בעולם - ואף ניסו לבוא ארצה - ומכנות עצמן ELO או 10CC הן כבר מזמן לא כאלה, הרי איך תיתכן ELO בלי ג'ף לין? מה תהיה ה-who בלי רוג'ר דאלטרי? ולד זפלין בלי רוברט פלאנט?מעטות הדוגמאות שבהן להקות מצליחות שגשגו אחרי שהחליפו סולן, ג'נסיס, למשל, שהחליפה את פיטר גבריאל בפיל קולינס, היא אחת הדוגמאות הבודדות לכך, וגם כאן זה לא החזיק מעמד זמן רב לפני שהחלה לגלוש במדרון החלקלק לכיוון פופ המצעדים.

    לאטליז אאחל שיצליחו להתגבר על המכשול הלא קטן הזה, ויצליחו מאד בסיבוב המזרח-אסיאתי אליו הם יוצאים בקרוב. סיוון אבלסון היא זמרת מוכשרת. וגם עומר הרשמן הוא גיטריסט מוכשר. אבל התרשמתי כי משהו בלהקה אבד - ולא היה אותו הדבר. עם זאת, יתכן ומי שטרם הכיר את הלהקה, ויפגוש בה רק מכאן ואילך - יהנה יותר.

    הנה, כך הם נראים ונשמעים כיום - בטיזר ששחררו לקראת המופע:

     

    ''

     

    ולמי שלא נחשף עדיין ללהקה - הנה הקליפ המצוין שלהם (בגרסה הקודמת..) ל-lose this child :

     

    ''

     

    וקצת תמונות - עם אדם שפלן:

    ''

     

    ''

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      - כוכב -
        29/8/12 22:24:
      אני מודה שכשקראתי את הכותרת בדף הראשי חשבתי שזה פוסט על ארוחה שהתקיימה אמש בטרקלין
        29/8/12 22:01:
      סיון היא אכן כישרון עצום. אני לא יכול כרגע להתייחס להופעה למרות שאכן נכחתי בה, אבל כן שמח להציג מה יש לסיון להציע מעבר ללהקה: http://www.youtube.com/watch?v=vbCk-0JG3v4&feature=plcp http://www.youtube.com/watch?v=81-Tya0HnYc http://soundcloud.com/amit-zinman/first-sight-with-sivan-abelson
        27/8/12 11:11:

      צטט: pro 1984 2012-08-27 01:36:31

      שמחתי לקרוא את הביקורת שלך בעיקר כי אני עצמי הייתי בלבטים עמוקים האם להגיע להופעה הזו ובסוף החלטתי שלא... אכן, כמו שלי טריפון לא הייתה הסולנית הראשונה של אטליז וגם להרכב בהובלתה לקח זמן להתרגל, היא הייתה האטליז שאני מכירה. וכך, כשם שלי קשה לקבל סולנית חדשה, מוכשרת ככל שתהיה (וסיון אבלסון אכן נשמעת כמו חתיכת כשרון מהלך), אני מניחה שעבור מעריצים חדשים של אטליז, יהיה יותר קל לקבלה כמובן מאליו, כאילו הייתה שם תמיד. דווקא אטליז, בכל 11 שנותיה, אכן ידעה שינויי כוח אדם רבים ואיכשהוא, תמיד הצליחה לשרוד ולצלוח בכבוד. עם זאת, התקופה עם לי טריפון היא זו שהעניקה ללהקה את צביונה הנוכחי והייתה הארוכה והמשמעותית ביותר בחיי הלהקה ולכן, אני מאוד אמביוולנטית. אני אכן מאחלת להם הצלחה ענקית מכל הלב אבל בסוף, אני כל כך עצובה שטריפון כבר לא חלק מהלהקה הזו, כי אטליז בלעדיה (ובלי עמית ארז, אבל בעיקר בלעדיה) היא אטליז אחרת. כמו שכתבת, קשה להמנע מהשוואות כשהלהקה מבצעת את להיטיה המוכרים והמזוהים כל כך עם העוצמה של טריפון, והיא תבחן באמת ברגע בו תוציא חומרים חדשים נטולי זהות קודמת. בשורה התחתונה ולאחר החפירה הזו, אני מקווה שאטליז יצליחו בעתיד להרטיט לא רק את מעריציהם החדשים, אלא גם את אלו שהיו שם לפני. ובשורה הממש תחתונה- גם אני למדתי לאהוב תנ"ך בעיקר בזכות מורה בחסד. וגם לה, למרבה הפלא, קראו שולה :)

       

       

      מורה טוב = מורה לחיים, אמר פעם קמפיין כלשהוא. נראה שהשולות שלנו היו באמת כאלה. לפני כמה שנים היה לנו כנס מחזור, בהגיענו לגיל 40. שולה הגיעה, וזכרה את כולנו בשמותינו, 22 שנה אחרי.. 

        27/8/12 01:36:
      שמחתי לקרוא את הביקורת שלך בעיקר כי אני עצמי הייתי בלבטים עמוקים האם להגיע להופעה הזו ובסוף החלטתי שלא... אכן, כמו שלי טריפון לא הייתה הסולנית הראשונה של אטליז וגם להרכב בהובלתה לקח זמן להתרגל, היא הייתה האטליז שאני מכירה. וכך, כשם שלי קשה לקבל סולנית חדשה, מוכשרת ככל שתהיה (וסיון אבלסון אכן נשמעת כמו חתיכת כשרון מהלך), אני מניחה שעבור מעריצים חדשים של אטליז, יהיה יותר קל לקבלה כמובן מאליו, כאילו הייתה שם תמיד. דווקא אטליז, בכל 11 שנותיה, אכן ידעה שינויי כוח אדם רבים ואיכשהוא, תמיד הצליחה לשרוד ולצלוח בכבוד. עם זאת, התקופה עם לי טריפון היא זו שהעניקה ללהקה את צביונה הנוכחי והייתה הארוכה והמשמעותית ביותר בחיי הלהקה ולכן, אני מאוד אמביוולנטית. אני אכן מאחלת להם הצלחה ענקית מכל הלב אבל בסוף, אני כל כך עצובה שטריפון כבר לא חלק מהלהקה הזו, כי אטליז בלעדיה (ובלי עמית ארז, אבל בעיקר בלעדיה) היא אטליז אחרת. כמו שכתבת, קשה להמנע מהשוואות כשהלהקה מבצעת את להיטיה המוכרים והמזוהים כל כך עם העוצמה של טריפון, והיא תבחן באמת ברגע בו תוציא חומרים חדשים נטולי זהות קודמת. בשורה התחתונה ולאחר החפירה הזו, אני מקווה שאטליז יצליחו בעתיד להרטיט לא רק את מעריציהם החדשים, אלא גם את אלו שהיו שם לפני. ובשורה הממש תחתונה- גם אני למדתי לאהוב תנ"ך בעיקר בזכות מורה בחסד. וגם לה, למרבה הפלא, קראו שולה :)
        26/8/12 11:19:
      אכן תמיד קיים החשש הזה מהחלפות בתוך ההרכב...
      אני חושב שעם הזמן,מה לעשות שהזמן לא עוצר,אנשים יקבלו את ההרכב כפי שהוא וגם ההרכב יקבל את עצמו כפי שהוא,לי טריפון תמשיך לה בקריירת הסולו,עמית ארז גם ואטליז יהיו אטליז כאילו לא היו שינויים בהרכב מעולם.
      ערן

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין