כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פלורה, סיפור אהבה או מזל של שוטים

    1 תגובות   יום רביעי, 5/9/12, 14:25

    אמני מוזיקה אלקטרונית שמופיעים לבד על הבמה, עם סמפלר ומחשב, הם לא בהכרח הקטע שלי. על רקע המפגשים האחרונים שלי עם הז'אנר - דיגיטל מי וחברים אחרים עליהם כתבתי בעבר  - אם הייתי יודע שפלורה היא יוצרת שתופיע לבד על במה, עם קלידים וסמפלר, ובמיוחד על רקע היום העמוס שקדם למופע, כנראה שלא הייתי מגיע להופעה.

    מזל שלא ידעתי.

    היה לי יום ארוך, מאות קילומטרים של נסיעה מהבוקר בכל רחבי גוש דן, החלפתי סוללה בחשמלית שלש פעמים אותו יום, ובערב הייתי אמור לצאת שוב לתל אביב, למופע של פלורה באוזן בר.

    הפעם החלטתי לבוא ללא שום היכרות מוקדמת עם האומן, במקרה זה האמנית, ולראות מה יקרה. כמעט עמדתי בזה באופן מושלם, אלא שגיא חג'ג' היה חייב לקלקל לי את התכניות, ופרסם בבלוג המצוין שלו, עונג שבת, את השיר החדש של פלורה, ומבלי משים ניגנתי אותו, ונדלקתי. הנה הוא כאן לפניכם, כמו ששימש אותי - כניסה לאווירה:

     

    ''

     

     

    אסנת הלכה לאסיפת הורים בביה"ס של מרב, והצלחתי לשכנע את אבנר להצטרף אלי. גם אבנר לא ידע לאיזה מופע הוא בא, הוא חשב בכלל על הלהקה פלורה, שפעלה במחוזותינו פעם, ואיני בטוח כלל שעדיין קיימת, כך שלשנינו היו הפתעות אותו ערב.מה שלא הפתיע כלל היה האיחור הידוע מראש בתחילת המופע, של שעה, כרגיל, ורק בתשע וחצי עולה פלורה לבמה, לבדה.זה תמיד נראה לי כמשהוא שמצריך הרבה יותר אומץ מאשר לעלות עם להקה או סתם הרכב מלווה, ופלורה נראית לי ברגעים הראשונים קצת ביישנית, אבל הרושם הזה מתפוגג כשהמופע מתחיל.

    פלורה שלנו היא בכלל לירון משולם, יוצרת מולטי-אינסטרומנטליסטית שכותבת ומלחינה, כך אומרות האגדות, כבר מגיל 8, כאן תוכלו למצא קצת מידע נוסף אודותיה,וכאן לשמוע קצת בבנדקאמפ. היא שרה ומנגנת מוזיקה שנעה בין האלקטרונית לטריפ-הופ, ועושה את זה נעים מאד.

    האוזן בר היה מלא, ואף אחד כבר לא מעשן בו. הידד לאוזן.! פלורה שרה באנגלית (קצת חבל), מלווה את עצמה בקלידים, סמפלר ותוף מצילה מדי פעם, ועושה עבודה נהדרת.לפעמים, כמו בשיר "שקית נייר חומה" היא נשמעת כמו לורי אנדרסון, או כמו שלורי אנדרסון היתה פעם, לפני שהפכה לדחליל מדקלם עם שיער קוצני. פעמים אחרות היא מייצרת מקצבים שמזכירים את הפופ האלקטרוני היותר טוב משנות ה-80', ולפעמים, אמר אבנר, היא משתמשת במקצבים שמזכירים לו את ג'ון קייל דווקא. אין במופע רגע משעמם, למרות הנוכחות על הבמה שלה ושלה בלבד, וזה לא דבר של מה בכך. יש לה קול נפלא, והשליטה שלה בו מצויינת, והתוצאה הסופית מיוחדת, ובהחלט מענגת.

    אחרי כמה וכמה קטעי סולו פלורה מזמינה את רונה קינן, לכמה שירים משותפים - חלק שלה וחלק של קינן. הסינרגיה ביניהן מדהימה, ויחד הן פשוט נפלאות. כשהן מבצעות יחד את "בניינים גבוהים" הן נשמעו כמו היוריתמיקס, אחד הבתים שחזרו על עצמם בשיר פותח ב: who's that.. ואני כל הזמן ציפיתי לשמוע girl אבל להן היו תכניות אחרות, ויצא knocking במקום...

    לקראת סיום - השיר שכתיבתו והקלטתו הושלמו לקראת היציאה למופע - it's a lie - שיר מדהים ביפיו, ולטעמי אחד השירים שמייצגים אותה טוב יותר מכל שיר אחר.

    מופע קצר מדי, בלי הדרנים, שמשאיר טעם של עוד, הרבה עוד, עוד ועוד. נרשמנו לרשימת התפוצה, קנינו את הדיסק הראשון והקודם שלה - happy today, ונמתין בסבלנות ליציאת האלבום החדש ולמופעים שעוד יבואו.

    הנה עוד קצת פלורה מהטיוב:

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/9/12 18:07:
      שמעתי אותה באינדי נגב (שהולך ומסתבר כפסטיבל של מליון גילויים מעניינים שאנו נחשפים אליהם לאורך השנה) והיא הייתה מצויינת!

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין