כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ספרים חדשים

    מדרגות לשעת חירום

    0 תגובות   יום רביעי, 11/6/14, 12:00

    "יש במיקי  היכולת לספר סיפור, שתמיד יהיה רגיש אבל לא רגשני, פיוטי אבל לא מתפייט, ילדותי  אבל לא מתיילד. והסיפור שלנו פה, בארץ הזאת, בעיר הזאת, מסופר באירוניה דקה, שמרופדת באהבה עמוקה, דבש בלול בעוקץ, עם תיאורים קצרים וחסכניים – אך כל-כך יפים – של נופי הארץ" .


                                                                                                                  יהודה אטלס

     

     

    ''

     

    מדרגות לשעת חירום

     

    מאת: מיקי קאופמן

     

    סטימצקי הוצאה לאור

     

    *****

    (144 עמודים, 64 ₪)

     

    "מדרגות לשעת חירום" הוא ספרו הראשון של מיקי קאופמן, שהיה מנכ"ל ובעלים  של פרסום O.K (אלברט פירות, טכסטיל שמפו, סינטבון, נקה 7 ועוד). בספר עשרים סיפורים
    אותם חווה המחבר, לעתים בעצמו ובשרו, לעתים ברוחו ובדמיונו. הפרטים כל כך מדויקים עד שגם הגוזמאות הגדולות ביותר נתפסות כחלק אינטגראלי ממציאות שרירה וקיימת. כך מתפתח דיאלוג עם חזיר בר במארב שנרדם מול האויב, כך מגיעה הדודה מיצי מוינה לפלשתינה כשבידיה לוחות הברית וכך הופך מסלול הליכה לילי לבמה עליה מעלה המחבר את הפיות ובעיקר המפלצות, המאיימות על חייו.

     

    רוב הסיפורים הכלולים בספר זה נולדו וסופרו בין אמצע המאה ה-20 ("מסע העסקים של אימא") לסוף המילניום ("מעשה במילניום"). באותן שנים יצר וסיפר מיקי סיפורים ברדיו (אבי אתגר, רשת ב', מידי שבת), כתב בעיתון "העיר" וסיפר סיפורים בפני קהל, בתאטרון "תמונע", ב"תאטרון 1" ובגלריה "שורשים". לסיפורים שלו אין סוף, אבל לזמן יש ויש. "אדוני", אמר לו המנחה בערב תרבות בבית ההורים של היקים, "אתה יכול לספר כמה סיפורים שאתה רוצה. אנחנו הולכים הביתה ברבע לשבע."

     

     

    מתוך דבריו של יהודה אטלס על הספר:

    אני חושב, שאת התמצית של התמצית של אמנות הסיפור של מיקי קאופמן אפשר למצוא כבר בפורטרט שלו, שעל עטיפת הספר. החיוך הממזרי, המעוקם משהו, בזווית הפה, שצופן הפתעה, עם העיניים המלוכסנות, אפילו הזיפים – לכולם יש משמעות כפולה. כמו לסיפורים. מצד אחד הם רומזים על  שנינה, ערמומיות, אולי על המחבר שאורב לקורא מאחורי הפינה, ששפת גוף והפנים שלו אומרת: נדמה לכם שאתם יודעים מה הולך לקרות עכשיו?  – נדמה לכם! אין לכם מושג. ומצד שני, עיניים טובות, חמות, פיוטיות אפילו, שמספרות לנו אמנם על חולשות אנוש, על כישלונות ופשלות ומעמדים מביכים, אבל בסוג ברור מאוד של חמלה.  

    אז יש באמנות הסיפור של מיקי גם שנינה ופקחות, אבל גם רגישות אנושית חומלת, גם שפע של בקיאות ואהבה גדולה לכל מה שכלול במושג תרבות, גם הרבה ארץ ישראל, וילדות ונערות ובחרות ואהבה  וגם גיחות והצצות לחוץ-לארץ..

    תוסיפו לכאן את תל-אביב של פעם. את הרחובות והחנויות והרופאים והאופטומטריסטים של פעם, את מכולת ניסנבאום, את גלריה קלצ'קין, את הצלמנייה 'פרי אור', את שכונת מחלול,  ואת סרטי קינג-קונג וגודזילה, את בתי-התה של הייקים, את הרחובות שלום-עליכם, חובבי ציון  ופרוג ונחלת בנימין ואלנבי וכל השאר, את הקליניקה של דוקטור פולישוק, את "צוותא" שבמרתף ברחוב מאפו.

    הוסיפו את תיאורי הטבע החסכניים אבל המופלאים, כמו תיאור הכינרת וסביבותיה, גם תיאורי תל אביב שעל הים, כמו בסיפור האהבה עם אפרת, ואני מצטט: "התאהבתי בה חמש דקות אחרי שראיתי אותה לראשונה, ואולי אפילו חמש דקות לפני. ודאי שלפני השקיעה המדהימה של חודש יוני, שמטליאה טלאים ורודים סגולים וכתומים על קו האופק, שם בוערת שמש אדומה, שמעלה קרבן לאלוהי המים."

    ואם אנחנו בסיפורי האהבה, ויש כאן אחדים מהם, הרי הם לטעמי עוצרי  נשימה, מכמירי לב, מביאים אליך שוב את התוגה הנצחית של האוהבים ואינם אהובים, המהססים, הנאנקים בחבלי גיל ההתבגרות, הסוגדים לאהובה והמוכנים לנשק את כפות רגליה, אבל היא, מה לעשות, בדרך כלל הולכת בסוף עם מישהו אחר.

    הוסיפו לזה את המגוון של סיפורי מיקי, שכל סיפור מתרחש בזירה אחרת, בתקופה אחרת, בעניין אחר. הוסיפו לזה את האמירות המקוריות שהוא משבץ פה ושם בתוך הסיפור, כמו "חזרתי ופשפשתי בזיכרוני המצוין. היא לא הייתה שם. אבל היה מספיק מקום פנוי כדי שתיכנס." או "הכלב הזקן, שלא שולט על מיתרי הקול וגם לא על מיתרי השתן." או: "שתקתי כמו דג מחוץ למים." או: "רצנו אחרי עצמנו ובשרנו."

    וטכניקת הכתיבה של מיקי, משלבת פיוט מעודן עם אירוניה דקה, קרירות מנוכרת עם רגישות, והפתעות של פאנץ'- ליין לאורך כל הדרך. נדמה לך שאתה יודע לאן הולך הסיפור ובא המסַפר ועושה לך הפוך, ולפעמים הפוך על הפוך על הפוך. וזו לא רק טכניקה. זו גם השקפת עולם.

     

    המלצה של אדיבה גפן

    "...בספר עשרים סיפורים  מקסימים וחכמים, המביאים את סיפורו של הילד הפוזל שלא רצה להיות קסוקר והפך לאסטרונאוט.

     כך הופכת דווקא הפזילה להשקפת עולם אלטרנטיבית ומשעשעת, שמסבירה ומוסיפה למה שהמציאות החסירה.

    "מדרגות לשעת חירום" לוקח אותנו למסע בתל אביב של שנות השישים והשבעים, מסע מרתק רווי הומור וגעגוע לזמן אחר שתמיד נעים לחזור ולחוות.

    ממליצה לכם מאד לטייל בעולמו של מיקי קאופמן היודע להגיש סיפור ולהקסים את הקורא."

     

    מיקי קאופמן

     

    ניהל 24 שנים את פרסום O.K שנוסד על ידי אמו ב-1935, בוינה, ונפתח מחדש בארץ. 

    מיקי הצטרף לעסק המשפחתי ב-1971, ושלוש שנים אחר כך התמנה למנכ"ל.

    החברה לא הייתה מהגדולות בישראל, אבל הייתה, ללא ספק, בין הראשונות במקוריות שלה. O.K זכתה פעמיים בפרס הפרסום הישראלי: ב-1984 עבור קמפיין השנה "אלברט פירות", וב-1987 היא עושה זאת בשנית, עבור הקמפיין "הארץ מדבר בשפה שלי".

    במהלך שנות התשעים מפרסמת O.K את הפוליטיקאים והמפלגות (מהמרכז שמאלה), את שוק ההון ואת בתי ההשקעות, את בורגר ראנץ' ודנקין דונטס, את "הארץ" ואת "גלובס", את "רשת שוקן" ואת "ידיעות תקשורת".

    ב-1997, בהיותו בן 47,  מכר קאופמן את חלקו בחברה,  ב-1998 פרש מהנהלתה וב-1999 עזב לצמיתות. הקריירה הספרותית שלו התפתחה בהתאם  -  תחילה כבעל טור של סיפורים תל-אביביים בעיתון "העיר", ומאוחר יותר כמספר הסיפורים הקבוע בתכניתו של אבי אתגר "אתגר לשבת", (במשך כ-11 שנים).  במקביל, ממשיך לעבוד כיועץ שיווק ופרסום עצמאי.

    קאופמן יליד 1950, נולד בתל אביב וחי בה עד היום. למד כלכלה ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אך לא השלים את התואר בגלל מלחמת יום כיפור, בה השתתף. אחרי שחרורו מהצבא, החל לעבוד במשרד הפרסום המשפחתי.


    התרשמותי:

    אני מאד אוהבת סיפורים, ובמיוחד סיפורים שמסופרים בגוף ראשון, גם אם הם אינם אוטוביוגרפיים, ניכר שהנרטיב בא מהקרביים. נהניתי מאד מהספר. מומלץ !!!

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ציפי ארצי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין