כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קצרים

    עלו לי בראש, עברו למקלדת ואתם מוזמנים להשתתף

    0

    5 תגובות   יום שלישי, 8/2/11, 20:59

    אשה. לבד. בסין או – צמחונית חוצה את הקווים.

    נסעתי לסין. לבד. לנסיעת עבודה בת שבועיים, בתוכם שני סופי שבוע אותם החלטתי לנצל עד תום, לטיול בשנחאי ובייג'ינג. כמה שלא מנסים לדמיין את זה וכמה שלא קוראים באינטרנט ובספרים, קשה להבין את הגודל ואת השוני. שלא כשאר מדינות המזרח, בהן בכל פינה יש מטייל ישראלי, פלאפל או סתם מקומיים שמקשקשים קצת עברית. פה אפילו אנגלית לא כולם מדברים. הרוב ממש לא.

    כבר בשדה התעופה של שנחאי הבנתי שהגעתי למקום אחר. 40 דקות המתנה בתור למונית, מאוד מסודר עם עוד כשבע מאות אנשים (ספרתי-היה לי מספיק זמן)  . אף אחד לא דוחף, אף אחד לא צועק, בסוף כולם מגיעים למונית המיוחלת.שנחאי יפיפיה במובן המודרני יותר – בניינים רבי קומות בצורות מרהיבות, גשרים על נהר הוואנגפו מוארים בלילה, מרכזי קניות הומי אדם (הומי אדם בצורה הסינית של הביטוי), רחובות שוקקי חיים. בהתחלה חשבתי שכל הסינים מאוהבים, בכל מקום זוגות, בכל הגילאים, אוחזים ידיים, מהר מאוד הבנתי שזה כורח המציאות, פשוט כדי שלא יאבדו אחד לשני. עוד דבר שהבנתי הוא שאם רואים משהו שרוצים, בחנות או בחלון הראווה, פשוט קונים, כי אין לחזור חזרה, בדרך כלל לא ניתן למצוא או שהמרחק כבר גדול מדי. בשלב מסויים התעייפתי מהשיטוט בקניונים והתיישבתי בקומת המיספרות, במיספרה ממוצעת בין 30 ל-40 ספרים, באזור המניקור עוד 15 מניקוריסטיות מפנקות וחביבות, מקום נפלא להעביר בו כמה שעות של טיפוח.

    העיר מתוכננת להפליא, מקדשים וגנים מפוזרים ברחבי העיר ומהווים פינות ירוקות ושקטות, לטאי צ'י, מדיטציה, או סתם טיול, רחובות ענק עם 3, 4 ואפילו 5 מסלולים בכל כיוון. לחצות כביש זה פרוייקט, צריך להגיע למעבר תת קרקעי, או לרוץ במעברי החצייה כשהמונה דופק. כל רמזור מראה כמה שניות בדיוק עוד נותרו לך, אחר כך זה על אחריותך.

    הכינו אותי מראש אבל לא הבנתי עד כמה זה חיוני – חייבים לדעת את שם המקום אליו אתה רוצה להגיע גם בסינית, גם בכתב. ניסיתי להגיע למקום שבספרי התיירים נקרא "גני יו-יואן", בשנחאי אף אחד לא שמע עליהם, עד שהראיתי פתק עליו שורבט בסינית גם השם הסיני ואכן הגעתי לגן מרהיב ופורח בלב אזור משוחזר בשנחאי, הכולל שוק, אגם, מקדשים ופסלי בודהא.

    בדרך חזרה עשיתי עצירת ביניים בביג'ינג. גם פה הספקתי להגיע למקומות שמוגדרים ברשימות המטיילים כ"חובה" – החומה הסינית, כן טיפסתי עד למעלה, משימה לא קלה בכלל וגם הירידה לא פשוטה. בהתחלה קצת זילזלתי בתיירים שהתעייפו בדרך, אבל המדרגות העתיקות והלא שוות בגובהן עשו את שלהן וגם אני עצרתי לצלם את הנוף (כן, כן, כל 5 דקות). העיר האסורה ומקדש הרקיע גם הם שני מקומות מדהימים ביופיים, באוטנטיות שלהם וגם בגודל המתחמים שמצריכים מספר שעות לסיור מקיף, לא מקום שמגיעים אליו לסיבוב קצר וחוזרים.

    לא פשוט להיות תייר עצמאי בסין, נהגי המוניות לא מדברים בכלל אנגלית, צריך תמיד להחזיק את כתובת המלון, גם בסינית, על מנת שתוכל להסביר לאן אתה רוצה להגיע. היה לי מקרה שגם הכתובת ושם המלון לא עזרו ובסופו של דבר מצאתי את תדפיס האינטרנט שלי והנהג התקשר למלון וקיבל מהם הנחיות איך להגיע.  

    לצמחונים (כמוני) סין מהווה גם אתגר קולינארי כי מרבית המאכלים מבוססים על בשר, דגים ופירות ים (אני לא מדברת בכלל על חגבים על מקל, או רגלי תרנגולת בשוק). אם אתה מבקש "סו-דה", ללא בשר בסינית, המילה היחידה כמעט שלמדתי שם, מסתכלים עליך בצורה מוזרה. אפילו על פיצה יש כמעט תמיד תוספת בשר או דגים וגם במסעדות הבודהיסטיות שמצהירות על צמחונות, פירות ים הם בגדר פירות... היו לי כמה פעמים שבסוף פשוט ויתרתי ומצאתי את סניף סטארבקס הקרוב והטבעתי את יגוני בקפה ועוגה, שהם כמובן פי 10 יותר יקרים ארוחה מלאה בכל מסעדה מקומית.

    למרות הכל זו היתה חוויה מדהימה, חד פעמית, יוצאת דופן וכמובן מומלצת בחום

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/4/11 10:41:
      באמת חוויה מדהימה.
        13/2/11 23:29:

      צטט: CoffeeLimit 2011-02-10 18:01:38

      עשיתי גם עשיתי. אם כי חייבת לומר שבתחום המסאז'ים תאילנד היתה ונשארה במקום הראשון. בעיני לפחות. אולי בהמלצה הבאה.

      עכשיו אני שקט ויכול ללכת לישון-:), לא הייתי בתאילנד אבל בסין נהנתי מזה כ"כ  

        10/2/11 22:42:
      "אף אחד לא דוחף, אף אחד לא צועק"
      אני זוכר סינים (בבייג'ינג) דוחפים, יורקים, לא שומרים על תור בכניסה למעלית. ובכל זאת, החביבות שלהם (הצעירים במיוחד) הקסימה אותי.
        10/2/11 18:01:
      עשיתי גם עשיתי. אם כי חייבת לומר שבתחום המסאז'ים תאילנד היתה ונשארה במקום הראשון. בעיני לפחות. אולי בהמלצה הבאה.
        10/2/11 01:52:
      רק אל תאמרי שלא עשית מאסג' ראש / חפיפה בקומת המספרות!!!! נכון שעשית?

      ביקורות נוספות

      עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

      ארכיון

      פרופיל

      CoffeeLimit
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין