כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    נוסטלגיה

    קהילת נוסטלגיה . מי מאיתנו אינו מתגעגע? זה המקום לעלות זיכרונות ילדותינו, ולהתרפק על חוויותינו. מוכנים לצאת לדרך? מסע בעקבות הזמן....

    תכנים אישיים

    חברים בקהילה (1048)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ford-forcus
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צבי קירשטיין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ברוך ש
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    carmit
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Buna
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    qi
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    shimi79
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    cleopatra9
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    ספר זיכרונות

    הדברים שאפיינו את החיים כאן, עיצבו בנו ריקמה תרבותית של אנושיות.. של חיינו בזמנים ההם..\r\nכאן זה במקום להעלות את זכרונות ילדותינו \r\n

    סיגריות ונוסטלגיה

    3/7/08 22:41
    2
    דרג את התוכן:
    2008-07-04 16:51:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    על תעשיית הסיגריות בישראל הנוסטלגית


    נתחיל בזה שאני שונא עישון.
    לפני כשבועיים  התקיים ברחבי העולם וגם בישראל יום ללא עישון. כעורך מיזם שימור התרבות הישראלית - נוסטלגיה אונליין  www.nostal.co.il מצאתי שלמרות הסלידה שלי מעישון – נושא הסיגריות בישראל הצעירה הינו מרתק ומקיף. 

    מדהים ללמוד כמה משמעותיות היו סיגריות בחיי היום יום, בתקופה שלפני הקמת המדינה ואחריה. לא הצלחתי לברר סטטיסטית אם עישנו אז יותר מאשר היום, נראה לי שכן. מה שבטוח הוא - שהסיגריה שימשה בחיי העם תפקיד הרבה יותר משמעותי מאשר היום.
    ראשית - כל עניין הפרסום עשה הבדל גדול.  אז, כשהפרסום היה מותר והסרטן לא היה ידוע, הסיגריה שווקה כ"טעם החיים" באופן בולט כל כך, עד שכמעט היה אפשר להשתכנע שאכן זה כך, רק דחוף לפיך סיגריה זו או אחרת - וחייך ישתנו.
    המודעות לסכנות הנובעות מעישון לא הייתה קיימת בכלל. ממש כמו שלא הייתה קיימת בזמנו מודעות לסכנות האזבסט, לסכנות משיזוף יתר ועוד. פשוט עישנו בלי די וללא כל דאגות.

    כאשר חושבים היום על סיגריות חושבים על מפעל יצרני אחד, שלא אזכיר את שמו כדי לא לתת פרסום אבל כולנו יודעים במי מדובר.  בזמנים ההם לפני הקמת המדינה ואחריה היו בארץ עשרות מפעלי ייצור של סיגריות וטבק.  כשהתחיל היבוא של סיגרית זרות לארץ התאגדו מפעלי היצור הללו והקימו אגודה בשם  ברית נאמני התוצרת  שתפקידה היה לשווק את תוצרת תעשיית הטבק הישראלית.  ברית נאמני התוצרת הללו שהשתמשו במדיום הפרסומי הנרחב והפופולארי של הימים ההם – לוח המודעות השכונתי. בלי בריף, בלי תקציבאי, בלי אסטרטגיה  ובלי בטיח...


    כך היה כתוב בפשקוויל :


     

     

    לקהל המעשנים
    ,הייתכן שעוד היום תמשיך לעשן סיגריות מתוצרת לא עברית???התגרום עוול לאחיך? התפגע בריעך ובנפשך אתה? אף אם אתה בעצמך מעשן סיגריות מתוצרת עברית – עדיין לא יצאת  ידי חובתך. חובה קדושה מוטלת עליך להסביר לחברייך ולכל קרוב אליך כי אלפי פועלים עברים מתפרנסים מתעשיית הסיגריות העברית. מאות משפחות עבריות סובלות מחרפת רעב בגלל ההרגל הנפסד של חלק מהקהל  להמשיך עוד כיום לעשן סיגריה מתוצרת זרה. אזרח עברי – זכור ושמור לעמוד בפרץ בשעת חירום זאת.

     

    ואכן – מדהים לחשוב שרק לפני עשרות שנים – הסיגריה הייתה אייטם שיצר כביכול הבדל כל כך מהותי בחיי המעשנים, בתקופה של  חוסר מודעות טוטאלית לסכנת המחלות הנובעות מעישון. 

     

    פירסום ושיווק



    הנה למשל דוגמאות מקמפיינים פרסומיים של סיגריות בישראל הצעירה:

     

    היא צעירה, היא נבונה, במיטב היא חושקת, ואכן זוכה בו על פי רוב -  מובן מאליו – נלסון היא מעשנת.
    והגרסה הגברית לסיגריות נלסון הייתה:
    הוא צעיר ופיקח, בוחן עובדות ודעתו שקולה – מובן מאליו – נלסון הוא מעשן.
    או דוגמא נוספת של נלסון"...הוא צעיר, הוא עצמאי...הוא תמיד בראש השורה וכולם בעקבותיו,  מובן מאליו - נלסון הוא מעשן!

     

     

    או דוגמא נוספת, הפעם  של סיגריות עדן:
    מרוצה אני  וגם גרוני. תודות לפילטר עדן. הרהר בדבר ועישנת – עדן.
    אתם קולטים?  מרוצה אני –אבל גם גרוני....

    סיגריה בשם "הנשיא"  של האחים בז'רנו טענה בפרסום ש - נשיא – סיגריה שהמשנים קיבלוה באהדה רבה. עישונה נעים – ומעודד. אגב המילה מעודד מופיעה על רבים מסיסמאות הפרסומת של סיגריות בימים ההם.
    סיגריות אופק טוענות שהן - הסיגריות של הישוב סיגריות ראודור אומרות – ראודור – הסיגריה לדורנו הגאה וכו' וכו'

    הרעיונאים, הקופירייטרים של הזמנים ההם, עבדו שעות נוספות כדי ליצור סלוגנים  קליטים כגון: אל תתייאש – עשן כנסת שש  וגם את בכל עת וזמן – כמובן מטוסיאן ובעקבות קביעתו של עזר ויצמן ש"הטובים לטייס והטובות לטייסים" קבע הקופירייטר של סיגריות סילון ש הטובים לטייס – והטובות לעישון .

     


    והיו גם שירי הלל לסיגריות העבריות – יש דוגמאות רבות,  כמו למשל
    מעשה ברווק לא טיפש

    את ידה של ליאורה ביקש

    הוא נהג כשורה

    ונתן לה תשורה –

    כמובן - סיגריות כנסת שש

     

    היו גם סדרות של פרסומות כמו אסקוט שהציבה דמויות מצולמות במקומות שונים, כמו למשל  זוג במועדון לילה מפואר, או על מגרש הגולף (מקומות שלא היו ב"ליין"  הבילויים הרגלים של הימים ההם אלא רק בחלומות הרטובים....)  –כאשר תחתם רשומה סיסמת הפרסום הבאה: גם הם מעשנים אסקוט – אסקוט – טעימה יותר – טובה יותר

     

    או למשל סיגריות בשם דוגמא – שהקמפיין שלהם היה התאמת הסיגריה לאזרחי המדינה – איור של חייל ובפרסום ליד קופסת הסיגריות כתוב – חייל לדוגמא, איור של פקידה הרכונה על מכונת כתיבה ליד חפיסת הסיגריות  - וגם הפקידה – היא פקידה לדוגמא.

     

     

    חידושים טכנולוגיים
    תעשיית הסיגריות  בשנים הנוסטלגיות של המדינה הסתייעה ממספר חידושים טכנולוגיים משמעותיים. אחד החידושים המשמעותיים היו הסיגריות השטוחות.  להבדיל מסיגריות עגולות, היו בזמנו גם סיגריות שטוחות. סיגריות אלה עברו איזשהו תהליך ביצור ש"השטיח" אותם כמו מקלות עבים של ארטיק. הם היו פופולאריות בקרב אלה שאהבו להדביק בעזרת מעט רוק את החלק השטוח של הסיגריה לשפתם התחתונה, וכך היו פטורים מהחזקת הסיגריה בידם. הם יכלו להמשיך לעסוק במלאכתם בשתי ידיים, כאשר מדי פעם היו מכווצים את שפתותיהם ומוצצים מהסיגריה הדולקת. אני כילד הייתי תמיד מהופנט מהסיגריה שהייתה מקפצת בחינניות בשפתם התחתונה של מעשני הסיגריות השטוחות -  תוך כדי דיבור, תמיד תהיתי איך זה שהסיגריה לא ניתקת ממקומה ועפה לה בחלל האוויר. אגב, הסיגריות השטוחות הפכו להיות כל כך פופולאריות עד שהן פגעו ברמת המכירות של הסיגריות הרגילות , העגולות.  מיד יצאו יצרני ומשווקי הסיגריות הרגילות עם קמפיין פרסומי, בו הראו על פוסטר בחורה צנומה ורזה, לידה בחורה שופעת – והסלוגן היה – יש שטוחות – ויש עגולות.....מעניין מה היו אומרות היום הפמיניסטיות, אם מסע פרסום כזה היה מתקיים היום.

     


    אולם זאת אנקדוטה.  החידוש הגדול ביותר היה המצאת הפילטר.  רוב הסיגריות היו בלי פילטר, כך שהמעשנים עסקו הרבה בשליפת חלקי טבק מפיהם במהלך העישון. היו כאלה שמצאו בפעולה הזו איזשהו היבט סקסי, והתנועה הזאת של הוצאת הטבק מהפה מככבת בהרבה סצנות בסרטים מהזמנים ההם. אלה שהעדיפו שפרורי הטבק לא יגיעו לפיהם עישנו דרך פומית.

    רוב המעשנים לפני עידן הפילטר היו נוהגים לשלוף סיגריה מהקופסה, ולדפוק אותה בכוח אל מול גוף הקופסא או על השולחן מספר פעמים, מן אמונה כזאת שרווחה אז שאם אתה עושה כך-  הטבק נדחס וכך תסבול פחות מפירורי טבק בפיך. וכאשר התחילו לייצר סיגריות עם פילטר ציינו זאת במפורש בשם, למשל - עדן פילטר, לעומת עדן ללא פילטר, דובק פילטר – וכן הלאה- והפילטר הפך במהירות לכל כך פופולארי שראשית הוא גרם להיעלמות של מותגי סיגריות רבים ולסגירת מפעלי סיגריות שלא השכילו לראות את הקדמה ולהתאים את מכונות היצור שלהם לייצור סיגריה עם פילטר. הפילטר גם יצר עליה  משמעותית בעישון – כיוון שפתאום העישון היה הרבה יותר כיף – כי הפילטר עידן כביכול את טעמו החריף של הטבק.

    אביזרים וחפצים


    אם הזכרנו את  הפומית – אולי זה הזמן להזכיר אביזרים אחרים שהיו בנושא הסיגריות בימים ההם, שיצרו סביב העישון והסגירה תעשיות רבות ומגוונת: למשל קופסאות הגפרורים. מפעל נור בעכו עבד ללא הפסק ליצר את צריכת קופסאות הגפרורים הלאומית. אומנם חלקן הלך להצתת כירת הגז במטבח לפני היות המצת החשמלי, אך חלקו הגדול של היצור היה מיועד לספק את צרכי המעשנים.
    פני קופסאות הגפרורים שימשו כשטח פרסום, ובשנות החמישים והשישים חלק נכבד מתקציבי הפרסום יועדו למדיום הפרסומי הזה, בתקופה בה ערוצי הפרסום היו מוגבלים. כך אפשר היה לראות על פני קופסאות הגפרורים מודעות פרסום זעירות של מכוניות, סרדינים, מפעל הפיס, חלב, ביטוח, בשר הודו, מכונות כביסה, בננות, דודי שמש ועוד. ביטחון השדה של צה"ל השתמש גם הוא בקופסאות הגפרורים ודרכן הפיץ לקהל את הנחיותיו, בסגנון "יד לפה - ונצור לשון", מס ההכנסה פרסם ש"המס חוזר אל המשלם", משרד העבודה פרסם "אין חכם כבעל מקצוע - למד מקצוע", והבנקים הגדולים ניסו למכור מעל גבי קופסאות הגפרורים תכניות חיסכון.

    היו גם מצתים מסוגים שונים. רוב המצתים בזמנים ההם היו מוצרים לא אמינים. היו אלה פריטים מסורבלים שפעלו פעם כן ופעמיים לא. הייתה למצתים הללו מן אבן שקראו לה אבן אש שהייתה מסתובבת תוך כדי לחיצה ויוצרת חיכוך וניצוץ, שהיה מדליק את הפתילה שהייתה מוזנת על ידי הגז.  היו ממלאים את המצת בגז אצל מתקן מצתים. בשנות השבעים היה אפשר כבר לקנות אצל מתקן המצתים מיכל גז קטן למילוי עצמי בבית.
    את הדגמים החדשים של המציתים היה אפשר לראות אצל דוכני הימאים  בחיפה. היו אלה דגמים של מצתים אלקטרוניים, ככה קראו להם, שלהבדיל מהדגמים  הרגילים  - אלה האלקטרוניים פעלו "בכל מכה".  המצית הפופולארית ביותר הייתה רונסון . בעוד שהמתנה הפופולארית לבר מצווה הייתה סט עטי פרקר – המתנה לגילאים המתקדמים יותר בהם התחילו לעשן הייתה מצית, והיו בתי מלאכה שהיו חורטים על המצית הקדשה משהו כמו – לאיציק היקר ליום שחרורך מצה"ל . המציתים האיכותיים ביותר היו מצתי רונסון מכסף.

    ואם בכסף עסקינן - היו גם קופסאות מכסף לסיגריות. הקופסה הייתה אכן מכסף, שטוחה וגודלה ככיס פנימי של חליפה. המעשנים האלגנטיים היו מוציאים את קופסת הכסף מכיסם הפנימי בתנועה נון שלנטית, ואז היו לוחצים על לחצן בראשה, פעולה שהייתה גורמת לקופסה להיפתח בקפיצה ולהיפרש לשני חלקים, בכל חלק היה מקום לעשר סיגריות שהיו נתפסות לחלקה הפנימי של הקופסה על ידי גומי.

    הייתה גם תעשייה שלמה של מאפרות, בתקופה בה נראה שכולם עישנו בכל זמן ובכל מקום. זכורה למשל מאפרת עשור למדינה שבאה לציין את חגיגות העשור,  שיוצרה ממתכת בצורת המספר עשר, הספרה אחת משמשת כבסיס והספרה עשר בנויה כשקערורית לתוכה הטילו את האפר. בתקופה בה היו מוציאים מריף האלמוגים באילת את כל אוצרות הים ללא בושה, הייתה מאוד פופולארית מאפרת קונכייה.

    לאחר מלחמת ששת הימים היו רבים שהביאו הביתה פגזי טנק ריקים, והיו חותכים את גוף הפגז ומשתמשים בחלקו התחתון כמאפרה. היו גם מאפרות על רגל ארוכה אותן היה אפשר לשים ליד המעשן כך שהוא לא הצריך את עצמו להתכופף לעבר המאפרה שעל השולחן, ועוד ועוד.

    סיגריות וילדים בישראל של פעם
    הסיגריות העסיקו גם אותנו הילדים. כילדים היינו מעשנים בהתחלה את הבדלים שהשאירו ההורים שלנו במאפרה. כשזה לא הספיק היינו מפרקים את נצרי הקש מריהוט הקש ומעשנים גם אותם, וחוטפים כאב ראש איום. היו קיוסקים בעלי חוש מסחרי מפותח ומוסר נמוך, שהיו מפרקים קופסת סיגריות ומוכרים לילדים סיגריות בודדות. כשקצת גדלו היינו עושים יחד "קופה" ורוכשים קופסת סיגריות בשם רונדו או מונדיאל, סיגריות איומות ונוראות אבל הם באו בקופסה של 10 יחידות, דבר שתאם את הכיס שלנו כילדים. היינו מעשנים בחשאי בגנים ובחדרי המדרגות. 

    היו גם משחקים רבים שהיו קשורים לקופסאות הסיגריות. ראשית היינו משחקים עם  קופסאות הקרטון של הסיגריות. היינו ממתינים בסבלנות עד שההורים רוקנו את קופסת הסיגריות, זה לא לקח זמן רב מדי, ואז היינו תולשים את חלקה הקדמי והאחורי של הקופסה, שהיו נהפכים למשהו כמו קלפים, ומשחקים משחקים רבים ושונים – כאשר לקופסאות שונות היו ערכים שונים, קלף של קופסת סיגריות נלסון למשל שהיה צבעוני עם תמונה של מלח -  היה שווה שלושה קלפים של אסקוט, וכן הלאה.  משחק אחר היה גולגולים: היינו משפשפים במרץ את הלוגו שעל קופסת הקרטון אל מול פקק ומכניסים את הלוגו הקרטון לתוך הפקק. ואילו הילדים הקטנים עישנו סיגריות שוקולד.

    יצרני ומשווקי הסיגריות ניצלו את הערנות של הילדים כדי להשתמש בהם כסוכני שווק קטנים, שהיו פעילים בתוך הבית פנימה,  בדרך של הפצת חוברות חינוכיות כביכול בהן היה אפשר להדביק כל מיני תמונות או קלפים בנושאים כמו מתולדות העם היהודי, או תמונות לדברי ימי  ישראל, אותם היה אפשר למצוא בתוך פנים קופסת הסיגריות.

     

    מותגים, ציונות,  - ומה שבינהם

     

    ולסיום כמה מילים על  שמות המותגים  שניתנו לסיגריות השונות בזמנים ההם. אחד הנושאים המעניינים בחקר הנוסטלגיה של התרבות הישראלית הוא חקר השוואתי בין אייטמים של הזמנים ההם -  לבין אלה של היום – מן בלשנות תרבותית חברתית - המאפשרת לנו להבין בדרך של חקר השוואתי את השינויים שעברו על החברה הישראלית בעשרות השנים האחרונות.

    אותו דבר לגבי השמות של מותגי הסיגריות של הזמנים ההם:

    אמנם מספר מותגים שידרו נופך בין לאומי נאיבי משהו,  בתקופה בה חוץ לארץ הייתה רק חלום רטוב, שמות כמו נלסון, לידו, רויאל, אסקוט לוקס אמפייר פרפקט פרלמנט אך לעומת דוגמאות בודדות אלה -  חלק גדול משמות המותגים שידרו מסרים לאומיים ציוניים ועבריים המדגישים את הגאווה להיות ישראלי ועברי בארץ ישראל, מן אנרגיה מתפרצת של הזדהות ערכית עם ישראל וערכיה, כפי שבאה לידי ביטוי בשמות מותגים רבים, כמו  למשל שמות של סיגריות שנקראו אחרי מקומות בארץ  כגון – כרמל, קסטל, כסית אילון דפנה, או השימוש בצה"ל כמותג סיגריות כמו  סילון או  מירג',  או שימוש בסמלים ציוניים כגון  – דגל, כנסת, נשיא או שם של מותג סיגריות כשמה של חברת התעופה הלאומית של הזמנים ההם – אל על. היו גם סיגריות ששמותיהם שידרו הבטחה, עידוד, אופטימיות כגון  עדן נדיב פאר דוגמא עונג אופק, היו מותגים שקשרו שמם עם אירועים לאומיים כגון לאחר שיגור הלווין  הראשון –יצאו מספר מותגי סיגריות עם שמות המאזכרים את האירוע, שמות כגון - שביט, טלסטאר  וכו'.


    לסיכום - נראה שהלכנו דרך ארוכה, מהזמנים ההם בהם היית נכנס לבית קולנוע וצופה בסרט דרך מסך של עשן או טס לחול במטוס שהיה למעשה מאפרה מעופפת –ולמרות שאנחנו מתגעגעים לעבר – דווקא בעניין מגבלות העישון של היום – ההווה טוב בהרבה!!!.    דייויד סלע

    למידע נוסף - כנסו לאתר נוסטלגיה אונליין - שימור התרבות הישראלית 

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "סיגריות ונוסטלגיה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    3/7/08 22:57
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-03 22:57:58
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תודה רבה על השיעור

    --
    פירגון הוא הדרך הטובה ביותר להעביר את היום כל הזכויות שמורות ל jack2
    4/7/08 12:33
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-04 12:33:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איזה יופי של נוסטלגיה  ונאיביות.

    --
    לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי
    4/7/08 12:38
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-04 12:38:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כתבה מעולה ! שמזכירה לנו שנות דור ויותר..שבהן מצית או מצת רונסון היה מתנה ונאמר עליו (ובדומה נאמר על הסיפולוקס הישראלי) שיש לך "אחריות=לכל החיים".

    סיפולוקס סגרו לפני כמה שנים את המיפעל והשאירו אותנו עם הסיפונים הרייקים...

    ואני רק באמצע החיים וחגגתי 53 לא מיזמן,ויש לי בבית סיפולוקס גדול וגם קטן-!.

    "אבל" אני מעשן כבר כ-40-שנה יום יום ! ועדיין נהנה מכל סיגריה ! "נובלס-כמובן".

    עברתי לנובלס בגלל ש"נלסון" הפסיקו לייצר סיגריות בלי פילטר ואחרי הרבה שנים

    שבהן כיכבו סיגריות הבלי פילטר שפשוט "סחבו" יותר קל את העשן לריאותינו-!..

    נובלס קיימת בישראל עשרות שנים ובחלקן חולקה בקיבוצים וגם בכלא למעשנים,

    וסיגריות אחרות שעוררו די הרבה עניין כמו סיגריות המנטול,טיים,סאבוי,אירופה,

    נעלמו ו/או נידחקו לפינה..וכמו בכל תעשיה ועניין ! הזמן מעיד על טיב המוצר-!.

    הכותב קובע בתחילת הכתבה שהוא נגד העישון והמעשנים,ועל הסכנה שבעישון

    פעם היה אוויר הרבה יותר נקי לכולנו למרות מדורות הענק בל"ג בעומר וסיגריות

    אבל "עיקר הזיהום" בעשרות השנים האחרונות-!-נגרם דווקא מהרכבים/והתעשיות

    עד לא מזמן ניתן היה לראות בשמים קבוע את ענן הזיהום של ארובות רידינג-!..

    וכל מי שחי בעיר ניתקל בעשן שפולטים האוטובוסים,המשאיות,והרכבים הרבים..

    עיריית ת"א הבטיחה כבר לפני שנים לעבור לאוטובוסים חשמליים ולא מזהמים,

    מיפעלים ממשיכים לפלוט גאזים רעילים יומם וליל,ושפכים שאי אפשר לנתרם-!

    ועדיין מגיע/ה כל יום איזה חוכמולוג/ית שמוצא בעישון הסיגריה חטא ו/או פשע

    והחוקים שניכפו בישראל בשנים האחרונות נגד מעשנים גובלים לדעתי בשערוריה

    וחבל שח"כ נחמד ונימרץ כמו גלעד ארדן מצא דווקא ברדיפת המעשנים את עיסוקו

    ודווקא בימים של משבר כלכלי עולמי ובין השאר בגלל מחירי הדלקים-המזהמים..

    ולסיום:אני בעד לחיות ולתת לחיות ! ומיתחשב במי שהעישון שלי מפריע לו/ה

    ומאוד מקווה שנחזור להיות חברה סובלנית יותר ולא נחפש במי לעשות לינץ-!..

    אני ממליץ על עישון בכמות סבירה ולפי הידוע לי עד 1 חפיסה ליום הגוף=מנקה

    מה גם שחיים בקושי פעם אחת ! אז לפחות כדאי שננסה גם להיינות מהחיים-!.

    מה שמזכיר לי בדיחה על אדם שנסע לארוחת החג בבייתו וראה מיסכן בפינה..

    עצר לידו ורצה לתת לו 200 ש"ח שיילך לישתות איתם ולחגוג את החג בשימחה

    איני שותה ומעולם לא שתיתי אמר המיסכן אני שונא את האלכוהול המסריח הזה

    טוב אז תלך לאיזה בחורה ותבלה איתה את הלילה..מעולם לא הייתי אצל זונה,

    ולעולם לא אלך לאחת כזאת, הן מגעילות אותי ואייני מבין את ההתלהבות מהן.

    טוב אז לך תשחק קלפים ואולי תרוויח קצת ותתחיל להתקדם בחיים ולהיתעשר

    אני לא יודע אייך משחקים קלפים,איני מהמר,ואני לא מכיר בכלל את החוקים !.

    ככה וככה ענה המיסכן לעשיר ..ואז שואל אותו תגיד לי אתה רעב ? כן ענה לו..

    אז בוא כנס לאוטו ותאכל אצלי בבית ארוחת חג טובה..לא נעים לי ענה המיסכן

    תראה אייך אני לבוש ונראה ובבייתך בטח כולם באווירת חג לבושים ומקושטים

    לא חשוב ענה העשיר-!. בהחלט ששווה לי שאישתי תראה אייך נראה אדם כמותך

    שלא שותה ולא מעשן !  לא מהמר ולא ...  עד 120 לכולם/ן ! וסופ"ש-נעים&רגוע.


    --
    הגעת & מצאת-עפר מרגולין-תיווך עופר 03-5280541 & 0505528659 להשתמע http://www.ofermargolin.co.il
    4/7/08 16:51
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-04 16:51:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מרתק!

    לפחות פעם עישנו ללא נקיפות מצפון ובתחושת תרומה לקהילה.



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "סיגריות ונוסטלגיה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה