כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגובות (7)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      5/9/12 11:54:

    צטט: ברוךהלוי-סגל 2012-09-04 23:03:48

    פנינה היקרה,

    לעתים האהבה היא אי-שפיות

    ובמקרה שלי היא אי של שפיות

    http://cafe.themarker.com/post/2717337/

    שנה טובה ומאושרת,

        ברוך

     

     

    תודה. ברוך ממך זה גם נשמע שפוי לגמרי מה שידוע גם במחקרים שהתאהבות

    גובלת במצב פסיכוטי.

    שנה טובה ומאושרת.

      4/9/12 23:03:

    פנינה היקרה,

    לעתים האהבה היא אי-שפיות

    ובמקרה שלי היא אי של שפיות

    http://cafe.themarker.com/post/2717337/

    שנה טובה ומאושרת,

        ברוך

      3/9/12 12:53:
    לא, אין צורך
      3/9/12 11:49:

    תתפלא אבל כן. אני אגיד לך במה זה קשור?
    א.מתאהבים כרוניים אלה אנשים שרוצים פחות להתעסק עם עצמם ויותר עם האחרים. בעיקר כי הם חושבים שהאחרים  יגרמו להם לטוב או לרע[זה אותו דבר].
    ב. כשמצליחים טיפה להתבונן בחיים שלנו במבט על ולהניח את הפרופורציות במקומות שבהם אתה מבין שאתה במרכז[לבד מהילדים שהם חסרי אונים] וכל שאר האנשים שם כמו סוג של צללים להדגיש כמה אתה חרא או כמה אתה נפלא[כל אחד והבחירה שלו] אתה מסוגל לבחון אחרת מערכות יחסים ואז אתה מתחיל לאהוב ופחות להתאהב שזה שלב מתקדם[פחות נעים אני מסכימה].
    ג. אני אדם שאהב מגיל מאוד צעיר כבר בגיל 9 הייתי מאוהבת בילד מהכיתה וחשבתי שאני מאוהבת עוד כמאה פעמים בחיים. היום אני מבינה את הדרמה שיצרתי כדי להתרגש כדי להרגיש. בסופו של דבר יש משיכה ותקשורת נעימה אבל "להתחרפן מאהבה" זה תירוץ המחליף התחרפנות אחרת. פשוט יותר נעים להתמכר לאדורפינים ושאר הירקות מאשר לחטט בתוכך או להתרכז בחומרים הפנימיים שלך. אה..היצירה היא הכי חשובה ולפעמים חומרי האהבה נועדו כדי להשביח את היצירה, שוב סיבה חשובה שהיא הנושא והאהבה רק האמצעי.

    ד. לא מוכרחים להגיע למסקנה שלי כי אולי זה לוותר על חלום. אבל אני חיה וחולמת כל הזמן וזה לא מגיע מציניות אלא סוג של פיקחון והמון עבודה פנימית להכיר ולהעז להודות ברגשות האמיתיים שאנחנו אגואיסטיים ועסוקים כל הזמן בבעיות הנרקיסיסטיות שלנו והאחרים מספקים לנו את החומרים. אפשר לקרוא לזה אהבה למה לא?

    חפרתי כדי להגיב לך באופן הכי כן. רק שברור שזה הסיפור אך על "קצה המזלג". רוצה עוד?

      3/9/12 10:36:

    פנינה, את צריכה להסביר לי את הפנטנט (הדיוק במקור) - איך בוחרים לא להתאהב? אפשר לבחור בכלל?

    ההוא, אני זורק פנימה גם את ג'לו ביאפרה המנייאק הדו פרצופי

      3/9/12 08:06:

    צטט: ההוא משם. 2012-09-02 22:25:16

    אני מחרים אותו. אותו ואת הפיקסיז

    ציון דרך אבי, הפכת לציוניסט:))
      2/9/12 22:25:
    אני מחרים אותו. אותו ואת הפיקסיז